אולימפוס ||| – התאומים של האדס – פרק 2

*שון*
מצטער להפריע לכם במתח, אבל לליאה נמאס לדבר אז היא הלכה לקשקש עם… אין לי מושג. בכל מקרה, בזמן שסאם וליאה דיברו עם קייט אני הייתי בחדר…
– – – – –
"אני יכולה להיכנס?" ג'ולי עמדה מחוץ לחדר והציצה פנימה.
"בטח, תיכנסי" אמרתי. ג'ולי נכנסה והתיישבה על כיסא.
"אז… מה ככה?" שאלה.
"בסדר. איך אצלך?" שאלתי.
"הכל טוב" ענתה. ישבנו כמה דקות בשתיקה מביכה.
"רציתי לדבר איתך" אמרה ג'ולי לפתע.
"מה קרה?" שאלתי.
"שון אני מחבבת אותך" אמרה.
"מחבבת?" שאלתי. ג'ולי הסמיקה.
"מחבבת פלוס" אמרה. הרגשתי שאני מסמיק גם.
"אממ, תודה?" ספק אמרתי ספק שאלתי. ג'ולי האדימה עוד יותר.
"אז חשבתי, שאם אתה גם מרגיש משו כלפי, אולי נצא לאנשהוא?" היא שאלה. האמת? אני קצת יותר ממחבב את ג'ולי.
"אממ, אני מאוד מחבב אותך, אז אני אשמח" אמרתי. ג'ולי חייכה אלי ואני חייכתי אליה. לפתע ליאה נכנסה לחדר.
"היי אנשים" אמרה ונשמעה קצת מדוכדכת.
"מה קרה?" שאלתי.
"ג'ולי, שמעת על הנבואה? הנבואה על דיימון?" שאלה ליאה. ג'ולי הנהנה.
"טוב, קייט דיברה עם אפולו והוא אמר שזה כנראה יקרה מחר. קייט מרגישה נורא והיא שלחה את כולנו לישון" אמרה ליאה. ג'ולי קמה.
"אני אלך לחדר שלי.. לילה טוב" אמרה.
"לילה טוב" אמרנו ליאה ואני ביחד. ג'ולי יצאה מהחדר וסגרה אחריה את הדלת.
"אתה כל כך דלוק עליה!" אמרה לי ליאה ברגע שהניחה שג'ולי יצאה מטווח שמיעה.
"מה?!" שאלתי. ליאה גילגלה עיניים.
"אתה מ א ו ה ב בג'ולי" אמרה ליאה והדגישה את המילה 'מאוהב'.
"אני ממש לא" אמרתי.
"אתה ממש כן" אמרה.
"טוב, אני כן" אמרתי.
"ידעתי!" צעקה ליאה. הרמתי גבה.
"נו? כבר הצעת לה לצאת?" שאלה ליאה.
"לא" אמרתי.
"אז על מה דיברתם?" שאלה ליאה.
"סתם" אמרתי. ליאה גילגלה עיניים.
"זה כל כך ברור שזה לא סתם" אמרה ליאה.
"את לא יכולה לדעת" אמרתי. ליאה הוציאה לי לשון.
"אתה אחי, יש בינינו טלפתיה נסתרת" אמרה ליאה. גלגלתי עיניים.
"רגע! ג'ולי גדולה מאיתנו בשנה" אמרה ליאה לפת.
"אז..?" שאלתי.
"אתה יוצא עם מישהי יותר גדולה ממך?" שאלה ליאה.
"אחותי, נשים מבוגרות זה הדבר הלוהט הבא" אמרתי. ליאה הכניסה לי בוקס.
"דביל" אמרה.
"ואת יותר טובה" אמרתי.
"נכון, אני מושלמת!" אמרה ליאה. עמדתי לענות לה תשובה מוחצת אבל אז סאם נכנסה לחדר.
"שון! ליאה! טוב שאתם כאן" אמרה סאם ונשמעה היסטרית, מה שהיא לא.
"מה קרה?" שאלתי. הטון ההיסטרי שלה הדליק אצלי נורות אדומות.
"זאת קייט, אתם.." היא התחילה.
"אנחנו מה?" שאלה ליאה."אתם לא תאמינו. אתם חייבים לראות!" אמרה סאם.
"מה קרה?" שאלתי שוב.
"בואו! עכשיו!" אמרה סאם ויצאה בריצה. משכתי בכתפיי ורצתי אחריה.