הטבלה המחזורית – פרק 34

אוקיי, אז שניים נפלו, עוד שניים לדרך למשימה האמיתית, אויבים, אין לי מושג כמה היו אבל אני רק יודע שהפלנו שניים שלוש פעמים. לא משנה כמה התקדמנו, למעשה, בניסיון שלנו הלכנו אחורה. משום מה הייתה לי הרגשה כאילו אנחנו לא מתקדמים לשום מקום והתחושה הזאת הייתה פשוט נוראית.
לא רציתי לספר לאף אחד על החלום שלי.
היה לי הרבה זמן פנוי לחשוב ואז פתאום קלטתי משהו.
"איפה דין?" שאלתי.
"אם לא שמת לב הוא לא הצטרף למסע שלנו" אמרה ירדן.
"אני יודע, אבל כירון אמר שהוא עסוק, למה הוא התכוון?" שאלתי.
"אני לא יודעת" אמרה ירדן.
"משהו כאן לא בסדר" אמרתי "אני מעדיף להתקשר לכירון ולשאול אותו".
"למה?" שאלה ירדן.
גילגלתי עיניים.
"איכס" אמרה ירדן והורידה ממני את המבט.
"נו באמת" אמרתי "תעזרי לי למצוא דרך להיפטר מזה".
"לא רוצה!" היא צעקה.
"למה אי אפשר לישון?" שאל פרסי.
"הממממ…. חבר'ה" אמרה אופאל.
"מה?!" שאלנו כולנו בכעס.
"זה לא מוצא חן בעייני" אמרה אופאל והצביעה עם האצבע שלה לכיוון מערבולת.
"אל תדאגי, נעקוף אותה" אמרה ירדן.
"אני לא בטוחה" אמרה אופאל "זה לא נראה בטוח כל כך".
"אני הבת של פוסידון, אני למערבולת לא אכנס!" אמרה ירדן בקול תקיף אבל זיהיתי בו גם אולי קצת חוסר ביטחון.
הסתכלתי באימה על המערבולת ולפתע היא התפצלה.
"את בטוחה שאת תצליחי?" שאלתי.
"סתום כבר ג'ייקוב! אתה מעצבן אותי!" היא אמרה וכיוונה עם משוט לכיוון שמאל שיעקוף את המערבולת.
הרגשתי רטט עז בגוף הסירה ואז הרגשתי גם איך היא נשברת לחתיכות.
"לא!" צעקה ירדן "זה לא הגיוני!".
"אבל זה קורה" אמרתי.
הסירה נשברה לשניים ואני זכיתי למקלחת מי מלח. היה לי קר ומגעיל. ירדן ישבה מולי וגם היא נפלה לאחור לתוך המים. היה קול ספלאששששש אחד ענקי והרגשתי איך אני נשאב לאט למערבולת. המים היו עוצמתיים כל כך. זהו זה, המוות שלי הגיע. שום הצלחה. שום זרי דפנה. המוות הגיע. כן, נשאבתי למערבולת הימנית.