התערבות-פרק 3

מאקס כותב 19/10/2013 44 תגובות

אז עוברים לאקשן האמיתי!
את הפרק הבא אולי אני אפרסם בלילה,אבל זה לא בטוח.

אדם שרירי מאוד,עם שיער אדום קצר,
זקן אדום קצר,חסר חולצה,מכנסי עור חום ארוכים
ושני פטישים קשורים לגבו עמד מאחוריי ארס.
"מה אתה עושה כאן?" שאל ארס בלגלוג.
"אני לא אתן לך להוסיף אותו לצד של זאוס! הוא שייך לצד של פוסידון!" האיש תפס בידי.
"מאוחר מידי,הוא כבר קיבל מזאוס את השעון!" ארס קרא ותפס בידי השנייה.
"אבל הוא לא עליו,נכון?" חייך האיש חיוך ניצחון.
ארס סינן משהו בזעם,ויצא מהחדר.הוא חזר אחרי כמה שניות עם השעון.
"אההה,אבל גם לי יש אחד בשבילו!" האיש שלף מכיס מכנסו שעון זהה.
"פוסידון לא צריך להיות מעורב בזה בכלל!" צרח ארס.
"גם לו יש את הזכות להקים צבא!" שאג האיש ועזב את ידי.
הוא שלף את שני הפטישים,וארס שלף את החרב מהנרתיק.
"אני אשמיד אותך!" שאג האיש."אתה תמות תחת זרועה של חרבי!" צעק ארס.
לפתע,הם שניהם נעלמו עם הופעתו של ברק צהוב.האיש הזקן שראיתי על צג השעון מקודם,שלפי מה שהבנתי הוא זאוס,עמד שם במקומם.
"שלום נדב!" חייך זאוס והתיישב על הכיסא בחדר.
"היי" מלמלתי ונצמדתי לקיר."אני מבין שאתה די מופתע ממה שהולך כאן לאחרונה" הוא צחק מעט.
"כן.מה אתם רוצים ממני?" שאלתי בקול רועד.
"אני רוצה שתעבור מבחנים ואם תצליח,תצטרף לצבא שלי" הוא אמר בקול שקט ורגוע.
"ומה אם אני לא אעבור?" שאלתי עדיין בקול רועד.
"אז נחזיר אותך לפה,ונמחק את הזיכרונות שלך מכל מה שקרה" הוא אמר.
השמש התחילה לשקוע.קרני השמש האחרונות האירו את פניו הרגועות של זאוס.יכולתי להבחין בעיניו התכולות מעין ניצוץ כזה.
אני לא זוכר הרבה ממה שקרה שם.אולי בגלל הזיכרון הגרוע שלי,או אולי בגלל שרציתי להדחיק את מה שקרה שם.אני זוכר רק את זה שהשמש שקעה.אני לא בטוח אם הנהנתי או שאמרתי "כן",אלא אני רק זוכר את חיוכו של זאוס,וההבטחה שלו שאני אהיה בסדר.השעון היה אז על ידי,אולי כי ענדתי אותו ואולי כי זאוס ענד לי אותו.
מה שאני כן זוכר בבירור,זה את המבט שלי על המראה.המבט המפוחד למרות הבטחתו של זאוס.אני זוכר זאת.אני זוכר איך עיני ניסו להיעצם לתמיד,אני זוכר איך פי לא רצה להיפתח יותר לעולם.
הדבר הבא שאני זוכר שקרה,היה ברק ששיגר אותי אל זירה ענקית,שם חיכו רבים כמוני.
לבשתי את הבגדים שהשתתפים החארים לבשו:נעליים שחורות,מכנסיים שחורים,חולצה לבנה וז'אקט צהוב.בצד שמאל על הז'אקט היה רשום:84.זה היה המספר שלי.
וכל מה שקרה אחר כך,אני זוכר עד היום.

התערבות-פרק 3

תגובות (44)