מאקס כותב
משום שלא העלתי אתמול פרק,אני מעלה עוד אחד היום.
אז....איך היה הפרק? בכללי אהבתם את הסיפור עד עכשיו?

התערבות-פרק 7

מאקס כותב 23/10/2013 770 צפיות 4 תגובות
משום שלא העלתי אתמול פרק,אני מעלה עוד אחד היום.
אז....איך היה הפרק? בכללי אהבתם את הסיפור עד עכשיו?

הרגשתי שהזמן נעצר.
הצבע נעלם מן האוויר,וראיתי רק שחור ולבן בוהקים.
הרגשתי שאני בתוך סרט אימה,ושהגופה שלי עומדת להיקרע לחתיכות קטנות.
זיעה צנחה מפניי על הקרקע.
הרגשתי שהקור מתחלף בתחושת פחד.
אני עמדתי קפוא,ולא ידעתי מה לעשות.
ראיתי את כולם בשחור-לבן בוהק.
מה עליי לעשות? מה לענות לה?
ואז-אני ראיתי את זה.רוח קלה,מעיפה שלג מצד אחד לצד שני.
פתיתי שלג עפו מצד שמאל אל ימין,והיו על הקרקע הימנית.אבל הם הגיעו מהקרקע השמאלית.
האם זה הפתרון? האם השלג הוא מה שעזר לי?
"אם כך,מהי תשובתך?" היא שאלה מיד לאחר שאמרה 0.
הצבע חזר,והרגשתי כיצד הזמן זז שוב.
"הפירות שייכים לשני האנשים.לפיכך,אף אחד אינו צודק" אמרתי וחיוך עלה על פניי.
עברו כמה שניות,לפני שאתנה חייכה והנהנה לאות הסכמה.
היא הסתובבה ופנתה לרייג'ל."אם כך,זהו תורך.החידה שלך היא זו:מיהו זה שלעולם לא פגש מוות?" היא דיקלמה.כמובן שהתשובה שעלתה בראשי הייתה בן אלמוות,אך ברור שזה לא נכון.
"לא פגש מוות?" הוא חזר על השאלה.מה יקרה אם הוא לא יידע לענות על כך? מה אם ישתמש בכרטיס שלו ויאלץ ללכת את כל הדרך לשם? רייג'ל הוא בחור טוב,ולא מגיע לו למות.
לא אחרי מה שעברנו,מאז הלילה שבו דיברנו ועד למפלצות שניצלנו מהם.
"אני…בוחר.." ראיתי אותו מהסס ושולף את הכרטיס.
"לא….אל תעשה את זה…" לחשתי,אך אף אחד לא שמע.
כולם נעצו מבט בכרטיס שלו,אפילו אתנה.רציתי לקום,ולקחת ממנו את הכרטיס,אך הוא הרים אותו ביד רועדת.
"בן אלמוות.." שמעתי כמה מתלחששים.לא.זה לא נכון.יש תשובה אחרת.
"5" היא אמרה:"4. 3. 2. 1". הוא נלחץ והכרטיס היה ממש מול פניו.
"0" היא לחשה,והוא שלח את ידו עם הכרטיס לעברה."אני בוחר…..להעביר" הוא אמר,דמעות בעיניו.
הוא ידע מה עמד לקרות."ובכן,למי תעביר את החידה?" היא שאלה:"מי שתעביר אליו,אם יענה נכון-יגיע ישר למגדל.אתה מוכן לשאת בכך?" היא שאלה.
הוא הנהן בבושה,והצביע על אדם אקראי."לא…." לחשתי לו.
ישבנו בצד בזמן שהאחרים ענו על החידות."מה אני אעשה?" הוא שאל,מפוחד.
"תאלץ לעבור את הדרך לשם.ואני בא איתך" אמרתי בביטחון."אתה באמת שלא חייב!" הוא קרא.
"אני אהיה בסדר.אתה לא תסתדר לבד" אמרתי והבטתי בשלג.
"אתה בטוח?" הוא שאל.הנהנתי,ושלפתי את הכרטיס שלי."ברור לי שאני לא אשתמש בזה" אמרתי וקרעתי את הכרטיס."דרך אגב,שמעתי מהאדם שענה נכון על החידה את התשובה" נאנחתי.
"האדם שלא פגש מוות,הוא זה שמעולם לא פגש חיים.מישהו שנולד,לא יכול למות" אמרתי.
"זה הרבה יותר הגיוני עכשיו…" הוא אמר במבוכה.
"כולם להתאסף!" היא קראה,וכולנו ירדנו למטה,לתחתית ההר.חיכו לנו שם בערך 20 אנשים.
"כל מי שיש לו את המספר 2,שירים יד" היא אמרה.כמה משתתפים הרימו יד,והיא הניפה את ידה באוויר,והם נעלמו."הם הגיעו לאמצע הדרך.כעת,כל מי שאין לו את מספר 2 ועליו ללכת,יכול להתחיל" היא אמרה,והיא וכל מי שענה נכון על החידה עמדו להיעלם,והיא סימנה לי לבוא.
"אני אלך לשם" אמרתי.לא היה לה אכפת,והם נעלמו משם.
אני ורייג'ל התחלנו לצעוד לעבר המגדל.


תגובות (4)

כן! סיפור טוב!
ויש לחידות האלו פתרונות הגיוניים דווקא! (טוב נו, מן הסתם!)
דווקא חשבתי על זה שהפירות שייכים לשניהם… ^^

23/10/2013 14:15

גם אני חשבתי, אבל אני תמיד פוסלת את התשובה הנכונה דווקא….
וכן, יופי של סיפור.

23/10/2013 22:20

חחחחחחח מה זאת אומרת סול?! חשבת שאני אמציא פתרון משום מקום??
לפני שאני כתבתי את המבחן הזה חשבתי על כמה חידות.
טוב נו,אל תדאגו.יהיו עוד הרבה חידות קשות בהמשך XD

24/10/2013 07:36

יש! חידות קשות זאת אני!

24/10/2013 08:32
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך