חצויים….. פרק 3!!!

-נקודת מבט של לירון-
מה?!
איך זה יכול להיות שהרה היא אמא של ג'וש (האצ'רסון- סתם סתם אבל משחקי הרעב בדם)????? טוב אחרי שאתה חי בעולם הזה של האלים אתה מתחיל להתרגל לדברים מוזרים…. טוב בקיצור אחרי שהרה הודיע שהיא אימו של ג'וש היא הרשתה לכל האלים לדבר אם הילדים שלהם ואני ניסתי לברוח אבל פתאום הרגשתי נגיעה בכתף, יד קרה, מאוד, נגעה בי 'שיט!!! האדס' חשבתי, "למה שיט מתוקה? בכל זאת אני אביך" אמר האדס בקול נעלב ציני. "תנחש לבד" עניתי וניסיתי להשתחרר מאחיזתו אך ללא הצלחה, "נו מה?" שאלתי בעצבים, "חכי דקה" ענה, הוא אמר לאור, אליסה ועוד כמה מאחי שהוא צריך לדבר איתי לבד ולקח אותי לצד…. 'נו מה הוא רוצה ממני?!' חשבתי בכעס, "לדבר איתך, זה מה שאני ורוצה ממך, לדבר" ענה, ישר עניתי "אין לי על מה לדבר איתך" טוב אולי עניתי את זה יותר מידי חזק, כי מי שהיה קרוב אלינו שמע את זה והסתובב אלינו לשנייה כי מישהו (האדס) סובב את הראש שלו בחזרה רק עם מבט קצר. "רואים שלקחת ממני את זה" הוא אמר בחיוך שטני והזיז לי את השערות מהעיניים עם האגודל," עכשיו לעניין אני…. מ.ע..ר" הוא אמר בלחש "אתה מה?" שאלתי, למרות שידעתי למה התכוון " אנ..י מצטער…" הוא אמר טיפה יותר בקול, רציתי להתעלל בו קצת… "אתה מה? לא שומעים" אמרתי בקול חמוד ועשיתי לו פאפי פייס, ואם העיניים הגדולות שלי זה עובד יותר מידי טוב "אני מצטער אוקיי?!?!?" הוא צעק, ככה שזימן שלד אחד שהלך ונפל על המקום.
"חחחחחחחחח מצטערת לא שמעתי קודם" עניתי בציניות. הוא חייך גם בציניות ואמר "אמרתי לך שירשת את זה ממני…. אוקיי אז רציתי להגיד לך שאת ממש מוכשרת באמת ואני מצטער שלא עזרתי לך כשהיו מכים אותך… החארות האלה בבית היתומים" אמר וגיחך כאילו נזכר במשהו… "מה עשית?" שאלתי, לא יודעת למה אני מרגישה כאילו אני מכירה אותו מיליון שנה (פחחחח מיליון שנה- אל, איזה סתומה אני) הוא חייך חיוך יותר שטני ואז התחלתי לחשוש "הרגתי אותם!!! איזה גאווה! בית יתומים שלם תוך פחות משעה" ענה וניפח את הבטן כמו שעושים כדי להראות כאילו כמה גאה הוא… בעצמו, "מתי הספקת?" שאלת, הוא ענה ישר "מתי שברחת משם… כשהיית בת 14… ואגב יש לי מתנה בשבילך על זה שהצלחת לשרוד" וחייך חיוך יפה ולא שטני "הנה" פתאום משום מקום הופיע קופסא. "תפתחי" הוא אמר…. לקחתי את הקופסא מידיו ופתחתי…. בפנים היה גולגולת של בן אדם אמיתי, אם מורה בצורת גולגולת, טפט בצורת גולגולת, סדינים ווילונות בצורת (תנחשו) גולגולת , טבעת ושרשרת בצורת גולגולת, בגדים בצורת גולגולת וגולגולת יותר קטנה, שחורה כזאת, לקחתי אותה וחשבתי על זה שאני רוצה שתעזור לי מתישהו והפה של הגולגולת נפתח ומהפה יצאה חרב עשויה מזהב שחור סטיגאי (זה פתטי אני יודעת, זה שמשהו הופך לכלי נשק אבל מה לעשות זה כיף) "מה? איך?" שאלתי, ואז נזכרתי 'את קראת על זה בספר של גיבורי האולימפוס שכחת?' "יפה, יש לך זיכרון טוב" אמר האדס. דיייי זה נימאס עליי "דיי כבר ליקרוא לי את המחשבות!" הוא הסתכל עליי וענה "בסדר, בסדר רילקס… טוב אני צריך ללכת עם שאר האלים לפרוק בגדים… אם את צריכה משהו בואי אליי" והלך…., ראיתי את ג'וש עומד ואת הרה הולכת לכיוון ההפוך… רצתי אליו "נו איך היה?" שאלתי אותו, הוא הסתכל עלי וענה "בסדר, היא סיפרה לי ש(אין לי כוח ליכתוב שוב את הפרק הקודם אז ס'תכלו שם)" הייתי בשוק, פערתי פה, וג'וש החוצפן העז לצחוק "אני בסדר אם זה באמת" אמר וצחק "אידיוט, דאגתי לך" אמרתי ונתתי לו מכה חלשה בכתף… "היי" אמרה ניקול שהתקרבה אלינו (היא בת של ניקה-אלת הניצחון היוונית) "מה שלומכם? ג'וש איך הינך מרגיש ?" שאלה, "בסדר, תודה ששאלת ניקול" ענה ג'וש, ניקול צחקקה והלכה…"טוב אז מה איך את? דיברת עם האדס?" שאל אותי ג'וש, מה אני אענה לו טוב רק האמת "כן דיברנו על (תחזרו למעלה)"….. "פשיייי, טוב את באה אני רוצה לנוח?" עניתי לו "ברור" הוא נתן לי יד והתחלנו ללכת יד ביד לכיוון הביתנים….