חצי רגל באדמה – פרק 64

Estonian 30/05/2012 628 צפיות אין תגובות

נסענו. נסענו. נסענו. נסענו.
כבר הזכרתי את העובדה שנסענו?.
זאת הייתה נסיעה המשעממת ביותר עד כה אבל לפחות היא לא ארכה הרבה זמן, תודה לאלים.
כשנכנסנו ללוס אנג'לס סוף-סוף התפעלתי מכל דבר קטן: השלטים, הרחובות, החנויות המוארות. הכל היה כל כך… הוליווד כזה.
כשאמרתי לפרסי מה אני חושבת הוא פרץ בצחוק. "כן, הכל כאן מזכיר הוליווד כי אנחנו קרובים לשם"
"להוליווד?" שאלתי בהתרגשות. תמיד דמיינתי את עצמי מצטלמת במקום ההוא עם האותיות של הוליווד, זאת יכולה להיות תמונה חדשה נהדרת לסקייפ.
"כן, להוליווד" פרסי חייך, "למה את מתרגשת כל כך?"
"סתם.." אמרתי בחיוך.
פרסי הניד בראשו והמשיך לנסוע בלי מטרה אמיתית.
"היי פרסי" שאלתי אחי זמן נסיעה מסוים, "לאן אנחנו הולכים?"
"האמת היא – "
"בבקשה אל תגיד לי ששכחת איפה הכניסה לשאול" אמרתי בתחינה
"תשמעי, לא שכחתי" הוא אמר ותופף על ההגה באצבעותיו, "פשוט… המיקום פרח מזיכרוני"
"פרח מזיכרונך?" שאלתי, "ברצינות?"
"אני מצטער" הוא אמר והביט בכביש עצבנות, "זה כאילו הכל בורח לי מהראש עכשיו"
"אני מקווה שאתה בסדר" אמרתי, "אתה לא יכול להפוך לחולה עכשיו"
"אני אהיה בסדר. אנחנו רק צריכים למצאו מקום לישון בו את הלילה. נוכל לקום בבוקר ולהסתלק בלי שום בעיה… אני אפילו זוכר מקום ש…"
"פרסי! עצור!" קראתי. הוא נעצר את המכונית בחריקה. הרמזור התחלף לאדום. הבטתי בו, "אתה נורמאלי?"
"מצטער" הוא אמר שוב, "אני לא מרגיש כל כך טוב. כאילו הכל נעלם לי מהראש. אפילו הדברים הבסיסיים ביותר"
לא אהבתי את זה. לא אהבתי את זה בכלל.
וגם לא הייתה לי שום כונה שפרסי ימשיך לנהוג באוטו כשהוא לא מצליח להיזכר מה זה אור אדום או ירוק.
"בוא נמצא מקום לישון" אמרתי, "בסדר?"
"אוקיי, תראי" הוא אמר ונעצר ליד בית מלון כלשהוא. אחרי זמן מסוים הצלחתי לקרוא את המילים "ברוכים הבאים למלון-קזינו לוטוס"
"מה זה המקום הזה?" שאלתי
"זה בית מלון שהוא גם קזינו" אמר פרסי "אני בטוח שזה מקום טוב. אני, אנבת' וגרובר עצרנו פה בפעם הראשונה שיצאנו למסע חיפושים יחד. זה היה מקום טוב"
הנהנתי. "אתה בטוח?"
לרגע הוא היסס. "כן" הוא אמר לבסוף בחיוך והחנה את המכונית.
שלושה בחורים ניגשו אלינו ועזרו לנו לצאת מהמכונית.
כשנכנסו למבואה של המקום אחד האנשים ניגש אלינו בחיוך.
"ברוכים הבאים, פרסי ג'קסון ואמה פרייס" הוא אמר בחיוך מאושר והגיש לנו מפתח לחדר ושני כרטיסי אשראי מפלסטיק. "אני מקווה שתיהנו פה בעת שהותכם"


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך