להיות חצויה פרק 2

ניכנסתי לאוטובוס מלאת חששות ומחשבות מה אם…
היתישבתי ליד נער הלבוש בבגדים מכוערים דומים לשלי
"היי קוראים לי אמילי" הצגתי את עצמי לנער בעל כובע הגרב והכביים
"גרובר" הוא אושיט את ידו
לפתע הוא נירתע ממני
"מה קרה?" שאלתי
"העינים שלך…."
"אתה רציני? זו הפעם השמינית החודש שהעינים שלי הופכות לסגולות"
"זה כבר קרה לך?"
הינהנתי
את שאר הנסיעה העברנו בשטיקה וגרובר ניראה מפוחד
כשירדנו מהאוטובוס עצרתי את גרובר
"אתה מפחד ממני?" שאלתי
"לא"
"אז למה אתה מתחמק ממני?"
"סתם אני לא רגיל ליראות מישהי שהעינים שלה הופכות לסגולות"
"הכל מראה? אוקי ולי זה לא משנה שאתה לובש את הבגדים האלה שהם יותר מזוויעים משלי"
הוא ניראה כאילו הוא עומד ליבכות אבל אז הוא ניזכ במשהו
"אני חייב לרוץ" הוא אחז בכביים והלך
מה הקטע שלו?
נקודת מבט כללית:
גרובר רץ למישרדו של מר אליוט המורה ללטינית אבל הוא קרא למר אליוט בשם אחר

"כירון זה לא טוב"
"אל תיקרא לי בשם הזה פה!" אמר האיש בכיסא הגלגלים
"סליחה"גובר אמק ניראה נעלב
"מה הבעייה?"
"נידמה לי שמצאתי חצויה נוספת אבל היא לא כמו אף חצוי אחר שראיתי"
"למה אתה מתכוון?"
"העינים שלה שחורות ממש אבל מדי פעם הן בוהקות בסגול!"
"מוזר"
"היא גם לא סבלה משום דבר בבית ספר או דברים כאלה, לא נידמה לי שיודעים שהיא קיימת"
פתאום עישוניו של כירון היתרחבו
"לא יכול להיות" הוא מלמל
"מה?"
"חייבים לקחת אותה למחנה החצויים! עכשיו!"
גרובר לא שאל הוא רק הלך לחדרה של אמילי
"היי גרובר" אמלי אמרה
אך לא הספיקה ליגמור את המישפט וגרובר עזב את הכביים ומשך אותה
"גרובר מה אתה עושה?"
"מציל אותך"
לא הבנתי
הוא הוציא דף שעליו היו כתובות מילים באנגלית
"תיקראי את זה" הוא אמר
"אני לא יכולה אני דיסלקטית"
"ועכשיו תיקראי את זה"
הוא הביא לי דף בלטינית וקראתי שוטף
"אז?"
"את חייבת לבוא איתי"
אני לא יודעת למה אבל שמחתי עליו