מלחמת האלים – פרק 1: זה נגמר ורק מתחיל

פרק 1: זה נגמר ורק מתחיל.

"אני מצטער אמה" הוא לחש. הסכין שלו מוצמדת אל צווארי.
"זה לא חייב להסתיים ככה" אמרתי ודמעה ירדה בלחיי.
"זה חייב" הוא אמר. עצמתי במהירות את עיניי והסטתי את מבטי.
שמעתי את הסכין שורקת כשהיא חתכה את האוויר.

****
אני אמה, נערה ממוצעת רגילה עם בעיות רגילות שעד היום היו הדבר הכי נורא בחייה. היום אני חוגגת יומולדת 14. יופי של יום הולדת הייתה לי.
יש לי שיער שחור ועיניים ירוקות כמו הים. אני אוהבת את הים מאד. אני מרגישה שם משוחררת.
אז גרתי עד לא מזמן בניו יורק ולא בדיוק יכולתי לבלות הרבה בים, אבל לפניי שנתיים אמא שלי התעקשה שנעבור לגור במיקום הנוכחי שלנו. לונג- איילנד.
אם אתם שואלים למה אני נשמעת כל כך לא מאושרת? הרי לונג איילנד זה ה-מקום בשביל לבלות בו בים נכון? לא נכון.
אמא שלי לא הרשתה לי להתקרב לבד לים מאז שאני בת 13. היא אמרה שהיא דואגת לי.
בבית הספר החדש שהתחלתי ללמוד בו פגשתי את לוקאס. לוקאס הוא נער בגובה ממוצא עם שיער בלונדיני- שטני ועיניים אפורות אבל עמוקות. יש ללוקאס כישרון אדיר לשפות וזה די מוזר בהתחשב בעובדה שיש לו – בדיוק כמוני – דיסלקציה.
אז מתי כל הטירוף הזה התחיל? כנראה שביום שלישי בבוקר, כמעט חצי שנה לפני. מיד אחרי שמר גאלס, המורה שלי להיסטוריה ניסה להרוג אותי.