מקוללים – פרק ב'

16/01/2013 670 צפיות 2 תגובות

"מה קרה למארי?" הקול של מתיו התגבר, הוא נכנס לחדר, העיניים שלו מתחילות לדמוע. הוא היה בטוח שמשהו רע קרה למארי. אחרת החברות לחדר שלה לא היו כל כך מפוחדות.
"היא נעלמה." השלימה אותה רייצ'ל, שעמדה מאחוריה. את רייצ'ל הוא הכיר יותר טוב, נערה גבוהה, עם עור חיוור ועיניים שחורות. השיער הבלונדיני שלה היה פזור על גבה ונראה על פניה שהיא עייפה. היא הייתה איתו עוד בגן, והייתה החברה הטובה ביותר של מארי.
"חיפשנו אותה כל הלילה, אבל לא פנינו למנהלת. פחדנו." היא אמרה למתיו, מנסה לא להראות יותר מדי נואשת. מתיו רצה לרצוח אותה, ואת כל החברות לחדר שלה.
"אתן הולכות עכשיו למנהלת." הקול שלו רעד, הוא תפס ביד של רייצ'ל במהירות, והתחיל לגרור אותה. מה שניתן היה להגיד עליו, שלא סתם פחדו ממנו. הוא באמת היה חזק.
רייצ'ל לא עשתה כלום, היא נגררה אחריו. הוא לא ידע על מה היא חושבת, אבל הוא האמין בכל ליבו שהיא מצטערת שהיא לא מצאה את מארי. באותו הזמן, במוחה של רייצ'ל היה הצד השני של העניין, ההתנהגות הלא שפויה למדי של מתיו.
הירידה במדרגות עברה מהר, למרות שבימים כאלה היא הייתה יכולה להמשך שעה, אם לא יותר. כל הילדים והנערים פינו דרך למתיו ולרייצ'ל הנגררת אחריו. נראה היה שכמה מהם שולחים מבטים תוהים לכיוונם, וחלקם הביטו ברייצ'ל בחמלה.
כאשר מתיו הגיע למסדרון של חדר המנהלת, הוא ראה מולו את מארי.
"מארי!" הצעקה שלו הייתה עליזה, על פניו היה נסוך חיוך רחב. רחב מהרגיל, השמחה בלמצוא אותה הייתה גדולה כל כך. אך חיוכו נסדק באחת, זו לא הייתה מארי. השיער היה כהה מדי, לא בצבע בלונד-פלטינה שלא התאים לאף אדם ממשפחתה, השיער של הנערה היה בצבע בלונד, שנטה מעט לחום בהיר. העיניים היו כהות מדי, למרות שעיניה של מארי היו גם כך כהות. הן היו שחורות לחלוטין. והיא הייתה גבוהה ממארי, לפחות בראש.
"אני לא מארי, אבל מארי מחכה לך." הנערה אמרה לו, הקול שלה היה רך, נעים. הוא התפתה להאמין לה, אבל נזכר איך הנערה המוזרה, שהייתה בבית הספר הקודם שלו, נעלה אותו פעם בחדר. באותה השיטה.
"אם את באמת מכירה את מארי, איזה צבע השיער שלה?" הוא שאל, מנסה לחשוב על שאלה פשוטה. הוא רצה להאמין שהיא לא משקרת. כל כך רצה להאמין בזה.
"בלונד פלטינה." היא ענתה מיד, נראה היה כי היא בטוחה לחלוטין בתשובתה. מתיו העריך כי זה נכון, וכי היא באמת לא משקרת. הוא נאנח, בהקלה.
היא סקרה אותו לרגע, והתחילה ללכת לכיוון היציאה. בלי לחשוב על כך הרבה, מתיו שיחרר את ידה של רייצ'ל, והתחיל לצעוד אחרי הנערה הזרה. האינסטינקטים שלו רק צווחו, שזה לא נכון. לא נכון.


תגובות (2)

וואוו, לא ציפיתי לזה. רק תאיריכ קצת את הפרקים..
אבל חוצמיזה זה מדהים!
תמשיכי מיד!

17/01/2013 10:46

אמרתי בהתחלה שהפרקים יהיו קצרים.

18/01/2013 05:33
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך