פרדוקס – פרק 17
"קסו?" שאל ליקאון "ברחת? אתה עורק?".
"לא" הבטיח קסו.
"אני צופה בך" אמר ליקאון. הוא רחרח את הסביבה עד שהריח את השיח שבו אני הייתי.
"יש כאן בן אדם" אמר "חצוי, ריח של מוות, הוא כאן? הבאת אותו לכאן?".
"לא" אמר קסו "הוא כנראה ברח מהמחנה".
"היישר אלינו?" שאל ליקאון "ייתכן, תחזור בקרוב, יש לי משימת חיסול נוספת".
ליקאון הסתובב.
"אתה צריך להתחיל כבר עכשיו. תחזור אחורה בזמן, ברגע זה" אמר לי קסו "כדי לפתוח חור תולעת צריך לעוות את הזמן והיקום, כל מה שצריך זה מסה אדירה, או לפחות צפיפות אדירה, צפיפות שאי אפשר להגיע אליה אבל צריכים לשבור חוק פיזיקאלי בשביל זה. כל מה שצריכים זה לשבור את רצף הזמן. את הרצף אפשר לשבור בעזרת כיפוף".
"איבדתי אותך" אמרתי.
"בכל מקרה" אמר קסו "הנה".
הוא הוריד תיק מהגב שלו ואז פתח אותו והוציא ממנו מראה.
הוא הושיט לי אותה.
"תתרכז בדמות שתופיע, היא תהייה הדמות שאחריה תעקוב" אמר לי קסו "וצא עכשיו".
הסתכלתי על המראה. בהתחלה ראיתי את הדמות שלי, השיער השחור, הפנים הארוכות והצוואר הקצר עם העיניים הכהות.
ואז הכל התחלף. ראיתי מולי נער בלונדיני מחייך עם עיניים בורקות וחיוך שובב. הוא הרכיב משקפיים שחורות והוא היה לבוש בחולצה לא מגניבה בעליל עם חורים שנוצרו משפשוף.
"מי זה?" שאלתי.
"אני לא יכול לראות כי אז זה ישתנה, פשוט צא כבר" אמר קסו. הילד חייך. העיניים שלו היו אפורות יפהפיות.
"קפוץ!" אמר לי.
קפצתי פנימה בידיעה שאני עומד להתרסק תיכף על האדמה ואז הכל הסתחרר במערבולת צבעים שחלקם הכרתי כגון אדום, ירוק, צהוב וכדומה, וחלקם אפילו לא. גוונים שאף פעם לא הכרתי.
הכל הסתחרר עד שלבסוף נפלתי בחלקת דשא ירוקה.
הייתי ככל הנראה בלתי נראה כיוון ששני ילדים שישבו על הדשא ממש למולי אפילו לא שמו לב שנחתי.
"אני מקווה שזה יעבוד לי" אמר הילד הבלונדיני שזיהיתי במראה.
הוא שירטט את המשולש.
"אין סיכוי שהצלחת להוכיח את זה" אמר הילד שלצידו. ילד עם שיער שחור כהה ועיניים בצבע כחול שהיו מוקפות בצלליות שחורות שמעידות על מחסור בשינה.
"נראה לי שהצלחתי" אמר.
"איזה כייף! ככה לא נלמד הנדסה" אמר.
"לא!" אמר מהר הילד הבלונדיני.
"נו כבר, תוכיח שההסיומקה לא נכונה" אמר הילד שחור השיער.
"אקסיומה" אמר הבלונדיני בטון משועמם "לא, טעיתי. זה נכון, אבל הוכחתי שהאקסיומה נכונה".
הילד שחור השיער הסיט את המבט שלו שמאלה.
"מה קרה?" שאל הבלונדיני והסיט את מבטו גם.
אני ראיתי בדיוק מה שהם ראו. לא רק עכשיו. גם בהווה שלי.
זוג עיניים כסופות מאיימות.
תגובות (1)
מהיםמדהיםמדהים:) המשך עכשיו!