ציידת-פרק 14; ג'סיקה הארפר.

אבא שלי סיפר לי את הסיפור הזה שוב ושוב לפני השינה, נחוש להחדיר בי כול פרט. כול פעם שהוא סיפר לי את הסיפור, משהו נדלק בעינו, הקמטים נעלמו וחיוך קטן הציף את שפתיו, כאילו…כאילו זיכרון מתוק חוזר אליו. הוא היה מתיישב על המיטה שלי לצידי ומספר לי, זה היה הסיפור האהוב עליי מני רבים, וגם עליו. הוא היה מספר את זה כך:

"היו היה פעם שני אחים, האחד בן-19 והאחד בן-20. אביהם של שני האחים היה חולה סרטן ועמד למות. בימים אלו לא הייתה התרופות מהשכחות את הכאב אז שני הבנים הלכו ליער כדאי ללקט צמחי מרפא בשביל אביהם הגוסס. האח הבכור הציע לאח הצעיר להתפצל ולחפש את הצמחים וכך הם יגמרו את משימתם יותר מהר. כול אחד פנה אל דרכו והלך לחפש לאביהם תרופה.
האח הבכור פנה לדרכו, ולפתע, שמע זעקת עזרה של בחורה.
הוא מיד רץ בכיוון הקול לעזרה. שמה, הוא ראה נערה יפיפייה שנלחמה מול זאב-ערבות. הזאב לא היה זאב רגיל; הוא היה ענק ופראי כול-כך. באזור זה של היער לא היו בדרך כלל זאבים.
זה היה מדהים, הנערה הקרינה כול-כך הרבה עוצמה וכוח. היא נלחמה בחץ-וקשת כסופים בלבד.
האח הבכור מיד רצה לעשות עלייה רושם ושלף את סכין הציידים שלו שתמיד היה נמצא עליו וזינק להילחם נגד הזאב. הנערה שהבחינה בו הסבה את מבטה לרגע כדאי לראות מי מתקרב.
הזאב ניצל את רגע חוסר הריכוז שלה, והצליף בשיניו והנערה הושלכה על העץ מדממת מראשה, מראשה החבול נזל דם זהוב. אבל לאח הבכור לא היה זמן לתהות מזה. הזאב התקדם אל עבר הנערה המוטלת ארצה, שדם הנערה הזהוב נוטף מפיו. והוא מיד נעמד בין הנערה לזאב וניסה לדקור בו.
הזאב עשה תנועה חדה וזינק עליו. האח הבכור שכב על הקרקע על גבו והזאב מתקרב אליו אל נשיכת המוות. האח הצעיר חשב שהוא עומד למות, הוא כבר הריח את הבל פה הזאב. הוא שמע הצלפה, הוא חשב שהוא מת. ובמקום זאת, אנקת זאב נשמע, עינו של הזאב נפערו בתדהמה.
והוא קרס.
מת .
ומאחורי גופת הזאב המוטלת, ארצה נגלה האח הצעיר, וסכין נעוצה עמוק בתוך גבו של זאב בידו.
לאט, לאט, גופתו של הזאב התחילה להתפורר לאפר ואחרי כ-3 שניות כבר לא נשאר מימנו כלום.
הנערה התחילה להתעורר, ומיד קמה על רגליה. ובמקום להודות לאח הצעיר היא פנתה אל האח הבכור, היא הודתה לו על זה שהציל את חייה, ושהיא רוצה להודות לו על כך במתנה.
הח הצעיר ענב וצנוע היה, הוא לא רצה את כבודה של הנערה.
האח הבכור שאל אותה עם היא נשבעת כול דבר, והיא נשבעה בנהר סטיקס.
הוא ביקש ממנה להתחתן, נראה שהבקשה שהוא ביקש ממנה מאוד עצבנה אותה. אך הבכור עמד על שלו, הוא היה מהופנט מיופייה של הנערה ולא שש להתחתן אתה.
היא אמרה שאתם בני-התמותה לא יודעים גבול, אבל היא נשבעה בנהר סטיקס והיא תקיים את שבועתה, אבל היא לא הייתה מוכנה להתחתן איתו, היא הייתה מוכנה להתחתן עם אחיו, האח הצעיר. בהתחלה הוא לא הסכים, הוא ביקש במפורש שהיא תתחתן איתו.
בל כמובן איכשהו היא מצא פריצה בשבועה.
הוא אמר שהיא תתחתן אבל הוא לא אמר עם מי, ושבעצם לו לא מגיע משאלה זאת, כי אחיו בעצם הציל אותה בכך שהרג את זאב-הערבות.
והיא גם ראתה בליבו של האח הבכור שהוא בן-אדם שחור לב והיא לא מסכימה להתחתן עם אחד כזה.
ולאומת אח שלו שהיא ראתה בו טוב-לב, וטוהרה.
בהתחלה האח הבכור סירב, הוא לא הסכים להתחתן עם אישה שלא רוצה בכך.
אבל הנערה אמרה שהיא נשבע בשבועה הכי חמורה שקיימת, כך שאינה יכולה להפר אותה. וכך הם התחתנו כנגד רצונה של הנערה, והולידו ילדה קטנה.
עד היום האח הבכור כעס על אחיו על זה שהוא גנב את אהובתו. תמיד אחיו הקטן עלה עליו ביכולותיו.
ועד היום האח הבכור לא ידע מי זאת הנערה.

תמיד אהבתי את הסיפור הזה, ואחרי מות אבי אימצתי אותו ללבי.


תגובות (3)

הפרק מדהים!
מעניין איך את עומדת להמשיך מפה, הרי ארטמיס נשמעה לא להוליד ילדים…
תמשיכי כבר!!!

30/03/2012 03:21

*נשבעה
הכוונה- הבטיחה לעצמה (או משהו כזה… לא זוכרת… קיצר- היא אלה בתולה…)
ושוב, זה ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש מעניין איך את עומדת להמשיך מפה!

30/03/2012 03:24

חחח תודה רבה יערה! XDD

30/03/2012 05:55
6 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך