קצת יותר מחצי אלה – פרק ח'

קצת יותר מחצי אלה – פרק ח'
"אמא שלך מפלצת" אמר ועיניו התרחבו בפחד.
"אני צריכה אממממ לחשוב.." אמרתי והלכתי לכיוון הדלת.
"לא חכי רגע לי-" אמר עומר אך כירון עצר אותו באמצע.
"תן לה" אמר כירון.
יצאתי החוצה, לאן שלא הלכתי ראיתי אנשים שנועצים בי מבטים עוינים.
הלכתי לאגם, לא היה שם אף אחד ככה שיכולתי להיות שמה ולחשוב בשקט.
התיישבתי מול האגם והבטתי במים.
אמא שלי הייתה מפלצת?
איך זה הגיוני?
מאז שאני ילדה קטנה ידעתי שאני מוזרה, אבל לא בדרך הזו….
"היי." אמר לידי נער עם עיניים ירוקות ושער שחור.
"שלום, אני אלך עכ…" התחלתי להשיב אך הוא קטע אותי באמצע דיבורי:
"לא צריך" אמר בחיוך והתיישב לידי "קוראים לי פרסי ג'קסון, ואני ממש יודע איך את מרגישה עכשיו".
"גם אתה מפלצת?!" אמרתי בציניות.
הוא צחק ואמר: "לא, אבל כשגילו שאני בן של פוסידון, כולם התנהגו אלי כלא קיים, את מבינה, אני לא הייתי אמור להיוולד, ואחריי שגרמתי לכולם לחשוב שאני "אחר", גילו שיש לי אח קיקלופ"
"מעודד מעוד" אמרתי ביובש.
"לא לזה התכוונתי." אמר
"בסדר סליחה אני פשוט ממש ממש ממש עצבנית."
"רואים" מלמל. מילים אלו העלו בי חיוך.
"אל תתני לילדים מהמחנה להשפיע עלייך, חלק מהילדים פה לפעמיים ממש ממש אכזרים, מנסיון, ילדה בשם קלראיס דחפה לי את הראש לשירותים."
פה כבר לא יכולתי, התפקעתי מצחוק ופרסי הצטרף אליי.
ישבנו שנינו מול הים בשקט עד ששמענו קול דהירה מאחורינו. סובבתי את ראשי וראיתי את כירון:
"בואי" אמר כירון "צריכים לדבר".