אינויאשה – פרק 5 (חלק ב')

נסעתי עם אופניי לעבר העץ שאינויאשה היה עליו בצהריים, ניחשתי שהוא שם… וכך היה, הוא ישב על ענף גבוה לאור הירח, מאוכזב ועצבני..
אבא שלו היה שד מלא, ואינויאשה הוא חצי שד..
חצי שד זה אומר שהחצי השני הוא אנושי? ולכן שדת השיער אמרה לאינויאשה שהוא רק חצי שד עם חצי כוח.. ובגלל זה הוא רוצה את האבן, כדי להפוך לשד מלא..
בגלל שאינויאשה הוא לא שד מלא יש לו תסביך.. עכשיו הכל יותר ברור לי..
אז אמו של אינויאשה היא בת אדם רגילה? בגלל זה הוא שונא אותה?!
נזכרתי באמא שלי, שהיא כל כך דואגת ומתחשבת, היא שלחה איתי את התרופות כדי לחבוש את הפצעים של אינויאשה לאחר שסיפרתי לה שהוא נפגע..
אני תוהה אם אינויאשה באמת מתעב את אמא שלו..
עמדתי בתחתית העץ, כשלפתע הרגשתי משב רוח חזק, מה זה?
הרמתי את ראשי.. אינויאשה קפץ עליי , נפלתי על הרצפה הנוקשה הוא דחף את ראשי לעבר האדמה..
"רדי למטה" אמר מעליי..
הרמתי את פניי החבולות בעצבים לעברו.
"את יכולה להרגיש את זה?" שאל "משהו לא טבעי מתקרב לכאן.."
באמת הרגשתי רוח מוזרה בכיוון..
הרמתי את ראשי, וראיתי משהו מוזר ליד הירח, מרכבה שחורה עפה באוויר כשמפלצת ירוקה וקטנה הולכת לפניה עם דגל מורם ועוד חמש מאחוריה.. זה נראה כמו אפיריון של אצילים…
הרוח העיפה את סכך הבמבוק הירוק מהפתח האחורי של המרכבה, אישה עם קימונו(הבגד המסורתי ביפן) וורוד הסתובבה לעברינו..
אינויאשה קם על רגליו, והתבונן לעבר המרכבה בהפתעה..
"אינויאשה" קראתי לעברו, וקמתי גם אני מהרצפה "מה קרה?" שאלתי..
"א..אמא שלי?" גמגם בשאלה..
"אינויאשה" קראה אמו של אינויאשה מהמרכבה שלשלאות ברזל השתלשלו סביב ידיה וסגרו עליה, היא נאנחה בכאב..
"אמא" צרח אינויאשה בדאגה
"אני חשבתי שאמרת שאמא שלך מתה?" שאלתי בחוסר הבנה מוחלט.
המרכבה התרחקה כשאמו של אינויאשה צורחת בשמו, יד מפלצתית ושחורה בעלת שלושה אצבעות בלבד יצאה ממערבולת עננים בשמיים, תפסה את המרכבה ומחצה אותה בחוזקה..
בעל היד יצא כולו מהעננים, מפלצת אכזרית וחסרת רחמים בגובה ענקי, בעלת עיניים אדומות, וקרניים שחורות כשבידה נמצאת אמו המעולפת של אינויאשה..
"אמא שלך" צרחתי לעבר אינויאשה, שקפץ לעבר המפלצת בעצבים..
להבות של אש נזרקו לעברו מראש של זקן שנמצא על מקל חום ששד קטן וירוק החזיק… הוא עמד על זרוע המפלצת הענקית..
אינויאשה הלך לאחור..
מעליו ישב מישהו נוסף בעל פרווה לבנה שהשתלשלה מכתפו הימנית עד לרצפה הוא לבש קימונו לבן עם עיטורים אדומים, שיערו הכסוף והארוך היה נראה בדיוק כמו שיערו של אינויאשה ועיני הדבש האדישות שלו למדי הפחידו אותי, על מצחו מצויר ירח דק סגול, ועל לחייו שני פסים סגולים בכל צד..
"ג'אקן" קרא לעבר השד הירוק "אנחנו נהרוג אותו אחרי העסקים שיש לנו איתו!" ציווה.
"סשומארו" קרא אינויאשה, הוא מכיר אותו?
"אז אתה זוכר את אחיך הבכור?" אמר באדישות
"אינויאשה זה אחיך?" שאלתי מתקרבת אל גבו של אינויאשה..
סשומארו כיווץ את עיניו "בת אדם.." שאל, מה הוא רוצה.. נצמדתי אל גבו של אינויאשה, אני לא אוהבת את האח שלו.
"אינויאשה, מתאים לך להדבק בבני אנוש" אמר..
השלשלאות התהדקו סביב צווארה של אמו של אינויאשה שהייתה נתונה בידה של המפלצת האכזרית..
"להיות שד כאשר האמא היא בת אנוש זה חרפה בקרב ציבור השדים!!" הפטיר סשומארו, אינויאשה התעצבן, סשומארו נגע בנקודה רגישה אצלו, אז אמו של אינויאשה היא כן בת אנוש בדיוק כמו שחשבתי..
"באת כל הדרך רק כדי לומר לי את זה?" צרח עליו אינויאשה בעצבים
"טיפש" אמר סשומארו באדישות "אני לא כזה אידאליסט.. באתי לשאול אותך היכן הקבר של אבא שלנו"
"מאיפה אני יודע?!" צרח עליו אינויאשה..
"נראה..אבל גם בלתי נראה.. השומר האמיתי של הקבר לא יכול לראות אותו.. זה הרמז למיקום הקבר" אמר סשומארו, מה זה אומר?
"אני לא יודע על מה אתה מדבר!!" צרח אינויאשה, וחייך חיוך קטן "גם אם אני יודע, אני לא אגיד לך" התגרה בו..
"אני מבין, אז אמא שלך תצטרך לסבול בגלל זה" החזיר לו סשומארו
הוא הוציא מאחת אצבעותיו אור ירוק וזוהר בצורת שוט והכה את המפלצת הענקית שעליה הוא עמד.
המפלצת צרחה מכאב וכיווצה את ידה על אמו של אינויאשה..
"אתה אדיוט?!" צרח אינויאשה "אמא שלי מתה לפני הרבה זמן, אני לא אפול לכזאת מלכודת" חייך..
השד הירוק והקטן שקראו לו ג'אקן חייך "בשביל סשומארו הגדול זה דבר פשוט להביא נשמות מהעולם האחר.." אמר
"הבן היחיד שלה לא רוצה להאמין שזאת אמו ולהציל אותה" שיחק עם מצפונו של אינויאשה "איזה פוגע זה בעבור אמא!"
"אינויאשה" קראה אמו של אינויאשה בחולשה לעברו "אני חזרתי מהמתים.." היד של המפלצת נסגרה עליה בחוזקה תוך שהיא נאנקת מכאבים..
אינויאשה קפץ לעברה, וחתך את ידה של המפלצת עם ציפורניו ..
אמו של אינויאשה נפלה על הרצפה , רצתי אליה במהירות "את בסדר?" קראתי לעברה..
"קגומה, קחי את אמא שלי ולכי!!" צרח לעברי אינויאשה..
"אתם לא תברחו" אמר סשומארו, הוא הצליף במפלצת שוב בשוט הירוק והזוהר שיצא מידו, היא התקרבה אלינו במהירות והושיטה את ידה לעברי ולעבר אמו של אינויאשה..
"אמא" צרח אינויאשה, אמו של אינויאשה התאוששה וקמה, אינויאשה רץ במהירות והגיעה אלינו כשידה של המפלצת בדיוק נחתה ופגעה בו בחוזקה, אמו של אינויאשה הוציאה מידיה עיגול אור זוהר שעטף את כולנו באור ענק וחמים..

פקחתי את עיניי העצומות, איפה אני?
הייתי שרועה על גבעת דשא במקום יפיפייה עם אגם ענק וגדול באמצע, שעליו שטים פרחים לבנים, הכל רגוע ושליו כאן..
הסתכלתי וראיתי על הגבעה ממול את אינויאשה ואמו מדברים, איזו הקלה הם בסדר..
ניסיתי לעבור למצב ישיבה, אבל משהו מוזר קרה.. הגוף שלי לא מציית לי, אני לא יכולה לזוז!!
התבוננתי על ההשתקפות של אינויאשה ואמו באגם, משהו שם מוזר.. הסתכלתי יותר טוב, אין פנים בהשתקפות של אמא של אינויאשה!!
אינויאשה, ניסיתי לקרוא שוב ושוב, אך גם קולי לא נשמע לי, אני לא יכולה לדבר!!
אתה מבין את זה אינויאשה? אין לה פנים!! זאת לא אמא שלך!!