התנגשות האלים – פרק 9 – המעבר

Estonian 14/09/2011 869 צפיות 4 תגובות

כעת שאין אלים במערכת השמש כדור הארץ למעשה הפך לשממה אפוקליפטית. השמש נעלמה ואיתה קרסו גם הכוכבים. הסוף הגיע. בינתיים, אלי מצריים ואלי יוון נשארו בחיים הרי אלים הם בני אלמוות אך הם כלל וכלל לא ידוע מה עלה בגורלם או היכן הם.

בינתיים ביקום מקביל ליקום שלנו:

"בראיין!" צרח גלו.
"מה הפעם?" שאל בראיין בתסכול. לאח שלו היו בעיות מאוד קשות עם סבלנות, אכפתיות ורצינות.
"גנבת לי את השניצל!" צעק גלו.
בראיין ידע שהוא צריך לשתף פעולה כיוון שגלו הוא ראש האלים, אפילו שהוא הצעיר ביותר מכיוון שהוא עצמו ואחיו הגדול החליטו לוותר לו.
גלו מאז ומתמיד היה מוזר מאוד, הוא מעולם לא היה רציני יותר מידי והיו חסרות לו כמה נקודות משכל. הוא תמיד שם ג'ל בשיער אפילו שהוא לא צריך (הרי הוא יכול להיראות איך שבא לו בקסם). עם העיניים החומות-שחורות שלו והקול המציק הזה שלו הוא כמעט תמיד מצליח להעביר על בראיין מצב רוח רע. עכשיו לא היה לו זמן כלל וכלל להמתנות. עכשיו זאת העונה שלו – החורף. הוא צריך לדאוג שהכל עובד כמו שצריך.
"איפה השניצל שלי?" שאל גלו שוב פעם.
"תכין לעצמך חדש" אמר בראיין.
"כי גנבת לי אותו?" שאל גלו.
"לא, גלו, אני לא גנבתי לך אותו, אין לי שום סיבה לגנוב אותו!" אמר בראיין.
גלו נעץ בבראיין מבט זועם.
"אני עסוק עכשיו, אני צריך ללכת, נוכל לדבר על זה אחר כך אח קטן" אמר בראיין ועזב את גלו לבד.
בראיין טלטל את הראש.
הוא שמע קול זעקה שנפסק מיד מאחוריו.
"מה, גלו?" שאל בראיין והסתובב.
במקום מה שציפה שיראה ראה דווקא אישה בעלת שיער שחור ארוך, עיניים כחולות ירקרקות, כמו ביצה בחורף.
היא הביטה בו במבט מבולבל.
"שלום" אמר בראיין "אני מכיר אותך?".
"אני מניחה שלא" אמרה האישה. היא הסתכלה מסביב כדי לסקור כמה שיותר פרטים.
"ובכן, אני בראיין" אמר בראיין והושיט את ידו ללחיצה.
היא הושיטה את היד ולחצה לו אותה. "אני אתנה, נעים להכיר" היא אמרה.
"איך הגעת לכאן?" שאל בראיין "בני תמותה לא מסוגלים להיכנס לכאן".
"אמרת… בני תמותה?" שאלה אתנה.
"כן" אמר בראיין.
"אז אתה…" היא אמרה.
"אל" אמר בראיין "איך נכנסת?".
"מעניין מאוד, איפה אני בדיוק?" שאלה אתנה.
"בגלקסיית M43 מערכת השמש אוּמְאַרְכַאסוֹ" אמר בראיין "ועכשיו התועילי בטובך להזדהות?".
"אני מגיעה ממקום אחר לחלוטין, גם אני אלה. אלת החכמה" היא אמרה.
בראיין חייך חיוך מתוח.
"יש בינינו דמיון" הוא אמר "רק שאני גם אחראי לחורף ולמוזיקה. מהיכן את?".
"אני משביל החלב, מערכת השמש" היא אמרה "כדור הארץ שמשום מה התפוגג לעידן קרח ואנחנו התפוגגנו ועכשיו אני כאן".
"כנראה שאת מיקום מקביל" אמר בראיין "זה למה אנחנו דוברים אותה שפה".
"זה יכול להיות" אמרה אתנה.
הדלת נפתחה ונער בלונדיני רץ פנימה באימה.
"אבא!" הוא קרא לעבר בראיין "זה התחיל".

המשך יבוא…


תגובות (4)

ווואוו מהמם!!
המתחח!!!
תמשיך בבקשה :)

14/09/2011 13:48

omg!!!!!!!!
תמשיך בבקשה!
מה יקרה? על מה הבן של בראיין מדבר?

19/09/2011 22:08

מצטרפת לתגובות מהמם ממשך מהמם תמשיך בקשה
ב ק י ♥♥

19/09/2011 23:43

תמשיך!!!!!!!!!!

18/09/2015 18:40
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך