שלושה יקומים – פרק רביעי

פרק רביעי

ששת האחים ישבו מסביב השולחן. הוא היה מעוטר בציורי דרקונים, נהרות, ועוד כל מיני ציורים מוזרים.
הם עשו את זה. הם ניצחו את רוסטון, ובלי להרוג אותו. הם מילאו את בקשת אביהם. ועכשיו הם צריכים להחליט מה יהיה בגורלו של רוסטון.
״אני מציעה שנשים אותו, ואת הנוסחה של השיקוי במקום שרק אנחנו יכולים להגיע אליו״ אמרה מיקראנה. ״ ככה, אם נשנה את דעתנו, נוכל לשים אותו במקום אחר.״ האחים הנהנו. פתאום נשמע רעש נפץ.

הרעש לא בקע מהקירות. הוא היה בתוך החדר. מוזר. הדלתות היו סגורות. ואז הם הבחינו: העיניים של אדוארד זהרו. ואז הם חזרו לעצמן והוא קרס.

״אדוארד!״ קראה היילה. האחים זינקו אליו, אבל הוא כבר קם. ״ ראיתי… חיזיון. אנחנו נריב. וניפרד. ונילחם אחד בשני. צריך להחביא את הנוסחה של השיקוי ואת רוסטון במקום שרק כולנו ביחד נוכל להגיע אליו. וראיתי את המקום בחיזיון.״ אמר.״הוא בשמים העליונים. ממש עליונים. אף אחד לא יכול להגיע לשם. חוץ מכולנו ביחד.״ ״אז… איך מגיעים לשם?״ שאל ארקס. ״בואו החוצה.״ אדוארד ענה.

בחוץ היה קריר. זו היתה שעת בוקר מוקדמת. הם לא שמו לב לזמן שחלף כשהיו בתוך הבית. העצים מסביב התנועעו ברוח,וירד גשם חלש. זה קצת יקשה עליהם. ״טוב, אתם צריכים לדמיין שאתם מרחפים באוויר, ועולים למעלה. תעצמו עיניים. אני כבר אשמור שתנשמו ושתוכלו ללכת על האוויר שם.״ אמר אדוארד. וכך הם עשו.

כעבור כמה דקות הם היו למעלה. ארקס צימח עמוד שירד עד לאדמה. הם יצרו מגן בראש העמוד, והחביאו שם את השיקוי ואת רוסטון. ״מוזר… העמוד עבר את האדמה, והוא כבר היה אמור להיתקל בסלע מוצק. אני הולך לבדוק מה קורה שם.״ ארקס אמר וירד למטה. עברה שעה, עברו שעתיים, שלוש, וארקס עדיין לא חזר. ״אולי כדאי שנלך לבדוק מה קורה שם״ אמר תיראק. האחים הנהנו וירדו למטה.

ארקס ירד למטה, לאדמה. הוא איתר את העמוד. הוא היה עבה מאוד, בעובי מטר וחצי בערך. הוא מצא גומה קטנה ליד העמוד. הוא חפר בה. פתאום הוא הגיע למנהרה. הוא הרים אבן, והשליך אותה לתוך המנהרה, שנטתה באלכסון כלפי מטה. שניה אחת, שתי שניות… כעבור עשר שניות נשמע רעש. די רחוק. ארקס הושיט רגל אל המנהרה, והתחיל לרדת. למרות שהמנהרה היתה חלקה, ארקס לא החליק. זה היה האזור שלו. האדמה. האש. הלבה. המתכות. בכל אלה הוא שלט. הוא הרים ראשו, וראה אור. הוא התקרב אל האור. מנורה? לא, לא מנורה. זו היתה לבה. בכוחו הוא הרים את הלבה ופקד עליה לנשוא אותו עד הסוף. כשהגיע, הוא ראה עולם מופלא. נהר לבה נפרש על גבי חוף בזלת. בתוך הקירות, שהיו רחוקים כמה מטרים ממנו, היו מנורות אש. המקום הזה מצא חן בעיניו.
פתאום הוא שמע רעש מאחוריו. הוא הסתובב במהירות, וירד מהלבה. אלה היו האחים שלו. ״מה עשית פה בשלוש השעות האלה?״ שאל אדוארד ״ שלוש שעות?!?!״ ארקס חצי צעק, חצי שאל ״ אבל הייתי פה רק כמה דקות!״ ״יותר מכמה דקות. כמה שעות. דאגנו לך!״ אמרה היילה. ״ מה גילית?״ ״דברים נפלאים!״ ענה ארקס ״ זה מקום מצוין! אהה! רגע! שכחנו לבדוק במעבדה של הרמונד!״ האחים הביטו זה בזה. הם גם לא החליטו מה לעשות לגבי המין האנושי, וכל היצורים החיים. בלי מילים הם חזרו למעלה, והתחילו בפגישה מחודשת.