אאורה בוריאליס

אזלו המילים. קצרה היריעה. את יודעת בדיוק מה אני חושבת.
לקרוא את מילותייך, את הכנות המשתקפת מהשורות, זה נשמע כמו גילוי לב מוכמן באותיות. צפנים כתובים היטב- נוצרים את הסודות ועם זאת, נוכחותם הבלתי נראית מורגשת ואיתנה.
אני באמת מרגישה שנפלה בידיי הזכות לשזוף את עיניי בפרי עטרך.
כל מילה,כל משפט מעמידים אותך על קצה התהום. על סף הנפש. אני נהנית לקרוא את מה שאת כותבת בצורה כה עמוקה ויפה, עד שהמילה "נהנית" היא אינה הגדרה מתאימה כלל…
אל תזלזלי ביכולותייך. לא רבים האנשים שמסוגלים לעשות דברים כאלו. ואל דאגה- אני מאמינה שיחד עם כל המחמאות, את עדיין תשארי עם רגליים על הקרקע. כי אחרי הכל, עד כמה שנתאווה לכך – אין לנו כנפיים.
—————————————————
החכימי אותי, כמו שאת מרבה לעשות…. ^^"
מזה :"אאורה בוריאליס" ?

הו:) יקירתי, התגובות שלך כל כך מחממות עד שמתחשק לי לחבק אותך כשאני קוראת אותן *חיבוק וירטואלי*
תודה, תודה, ושוב תודה.
…

אאוארה בוריאליס היא תופעת טבע, זוהר הצפוני, נשורת אור מסופות חלל שצובעת את השמיים מעל מקומות צפוניים של הכדור, כמו הקוטב, או אלסקה, מקומות כאלו. היוונים היו כל כך המומים לראות אותם, עד שהם החליטו לקרוא לזוהר אאוארה, ושזו נסיכה, ביתו של רוח הצפון בוריאליס.

ידעתי שזה משהו ביוונית !
הגעתי למסקנה שיש לך ידע בהרבה תחומים.