אוחותי די לריב….

עוד יום… שרבנו…
עוד יום שלא דיברנו…
עוד יום של בכי…
עוד יום ששומרים בפנים… קשה להבין שזו אחותי…
קשה להבין מה היא שומרת בפנים… למה את בוכה? תספרי לי…
זה באשמתי והיא לא מדברת איתי… וזה כואב לי בפנים…

הכאב מתגבר אני לא שוכחת שזה כואב….
אחותי, נסי להבין… האהבה שלי לא תפסיק…
אני לא רוצה לרע אבל את לא מאפשרת לי בררה…

את מתעלמת…. מימני! זה כואב…
הריבים שאת נותנת… למה את קשה? למה את שומרת הכול בלב?
תשחררי את הכאב שיושב לך בפנים!!!
אתה בכול זאת בוכה למרות ההסברים שלי…
קשה לפתור את הריבים!
קשה לפתור את הכעסים…

הכאב מתגבר אני לא שוכחת שזה כואב….
אחותי, נסי להבין… האהבה שלי לא תפסיק…
אני לא רוצה לרע אבל את לא מאפשרת לי בררה…

זה כואב לי לראות אותך לבד…
כואב לי לא לשמוע את קולך…
למה את לא מדברת?
אני יודעת שאת נפגעת קשה…
אבל נסי להבין שצריך לשחרר…

את לא מבינה… לא את לא מבינה…
את מתעלמת מימני! זה כואב…
הכאב מתגבר, אני לא שוחכת את הכאב…
זה כואב לראות אותך לבד.. זה קשה… זה קשה…

אני יודעת שיום אחד… תסלחי ותביני…
יום אחד… יום אחד…
יום אחד… נסתדר… לתמיד…