איך זה מרגיש?
הכל קורה בבת אחת,
בלי שנחליט או נדע,
הכל קורה מהר,
בלי שנרצה או נבחר.
מרגישים חדות כואבת,
כל איבר בגוף מורגש
בפעם האחרונה,
מתחיל להיות קר,
מעורפל חשוך ושקט.
פתאום מבחינים בהתנתקות,
מרגישים שונה,
פתאום נגלה עולם אחר,
מקום בו שוררת דממה
תמיד, מקום קריר ובודד,
בלי אף אחד אחר.
לפתע תמונות נגלות,
חלקים מהחיים מתנגנים
בשקופיות, ומנגינה מוכרת
מושמעת.
כנראה שאף פעם לא אדע
עד שיום אחד, בלי שאחליט,
בלי שאדע, בלי שארצה
בלי שאבחר… פשוט אמות.
תגובות (3)
אני חושבת שכבר בבית הרביעי הבינו שמדובר על מוות כי תמיד מספרים איך כל התמונות רצות לך מול העיניים לפני שאתה מת. אז זה היה יכול להיות יפה כזה אם לא היית אומרת שמדובר על מוות בסוף ואז זה היה יותר עין חופשית. אבל לא נורא, הבית האחרון זה מין סגירת מעגל.
אני מנסה לדמיין את אותו האיש שכותב את זה. האם הוא בן אדן מסוקרן? רוצה לדעת מה יש מעבר לעולם שלנו ומחכה ליום בו ימות כדי לדעת מה יש? או בן אדם מפוחד מהמוות ורוצה להתכונן אליו מראש?
אהבתי מאוד, כל הכבוד ~ 5 ♥
כנל לתגובה מעלי
זה מעולה
למרות שהבנתי ממש בהתחלה שזה קשור למוות
אבל ניחא
-5-
שיר נחמד וכתוב טוב(: