אין לי ארץ אחרת!

האדמה עולה בלהבות,
אני חי בארץ של אש,
אני חי בארץ אבות.

ולא אני לא אשקר, זה לא קל,
המדים כבר צריכים כביסה,
אבל אניח להם להתנקות במטר,
מטר דמעותיי.

והנה עוד אחד משותק,
אבל אין זמן להסתכל לאחור.
והנה עוד אחד לרצפה מרותק,
אבל אין זמן להתאבל על החור.

ובדמיוני אני מדמיין את עצמי חוזר הביתה.
וכן, אני מעדיף לדמיין,
כי במצב של מלחמה, שפיות כבר לא נותרה.

ועם הבוץ, עם הדמעות המלוחות, עם הדמים,
של אויביי, שלי ושל חבריי הנלחמים ואלו הדוממים,
אני אמשיך להילחם,
כי אין לי ארץ אחרת.