… אין לי שם בראש כרגע…

המסגרות נעלמות
ורק עינייך הירוקות
מבטיחות להשאר

מביטות לאט
כאילו בחטף
מנסות לראות עמוק
אולי יותר מדי רחוק

החולשות עולות
הדמעות בעיניים נקוות
ואתה מסתכל
כמו שואל

-האם יש לך רגשות?
האם גם את חוטא בבכי?
האם את מודעת לתחושות?
חוץ מכעס ושנאה עצמית
האם את אמיתית?

הורידי את העצב
משתי עינייך
הסירי את הכעס
מזיו שפתייך
תני קצת שלווה
לאור פנייך-