אנושיים

26/02/2022 164 צפיות אין תגובות

עובר ברחובות הקרים
צמרמורות של רוחות וגשמים את גופי מרעידים
נושם את האוויר הקריר
מחכה שהשמיים אותי ייקחו כקציר.
אני לא מאמין באלוהים,
כי יש לי יותר מידי שאלות
אני לא מאמין באלוהים כי אין לי כלל תשובות,
וזה לא שלא חיפשתי,
חיפשתי דרכתי וניסיתי,
אבל מעולם לא מצאתי .
אני לא מאמין שאלוהים שם נמצא,
אני לא מאמין שיש מישהו שמושך בחוטים,
אני לא מאמין שמישהו חסר מוצא,
נמצא שם בין העננים.
אני יודע לכבד את האנושיות, וזה מספיק
אני חי בתור אדם אוהב,
אני נותן את דעתי, לאף אחר לא מזיק
אני יודע, קשיים אהבה וכאב .
אבל זה לא אומר שאני מאמין באלוהים,
זה לא אומר שאני אדם רע או טוב,
זה לא אומר שאני צריך להיות תחת תווית,
לא חושב שזה יעיר שום דוב .
אם אני לא אמין, זה בסדר,
זו דרכי שלי בסך הכל,
אבל כאשר אתה בא כולך בוער
אני לא יכנס בך ראש, אם צריך ארים את הקול .
אני מכבד את עצמי, אני מכבד גם אותך,
דעותינו שונות,
אני מבין את עצמי, מנסה גם אותך,
אבל לא דורך או כופה דעות .
זה חשוב לא לשים אנשים בקופסא,
לא להירדם במקום כי זה נוח,
אל תקראו לי שם חסר ברירה,
אל תתנו לי שם של רב-כוח .
אני אדם בדיוק כמוך,
אל תרד ברמות,
בוא נישאר אנושיים,
גם אם דעותינו שונות .
אני אוהב אנשים,
אוהב אמונות,
אוהב דעות,
אהבות ואומנויות .
אל תסגרו את הדלתות,
בוא נישאר אנשים אנושיים,
נלמד ונקבל קצת מכל הדעות,
בסופו של דבר כולנו בשר ודם עשויים .
לבבות בקרבנו פועמים,
חוויות דומות עוברים,
עבר הווה ועתיד אותנו מלמדים מסרים,
על כיצד לתת יד, לחייך, לקבל ולהבין,
כיצד להיות אנושיים.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
3 דקות
תגיות:
סיפורים נוספים שיעניינו אותך