אני אוהב אותו כל כך-זה חולני

בפעם הראשונה אותו ראיתי בורח
חבורה של בריונים אחריו
ילד נראה, מכאבים גונח
דם זולג מפרקיי ידיו ופניו .
בפעם הראשונה אותו הכנסתי לביתי
ענינו נפגשו לשבריר שניה
בפעם זו זה הפך כפייתי .
ראיתי אז את הנעילה
בפעם הראשונה ננעלה לסתו על זרועי כמגננה
חשב שאני אחד מאותם בריונים
היה אז רק תלמיד שגדל באומנה
ללא אף עזרה מצוות או הורים
בפעם השניה זה הפך לחלון הזדמנויות
אותו הוא ניצל וחזר שוב
הפך זאת ליצירת רעיונות
כיצד לראותי וכיצד שלישית לשוב .
בפעם הזאת ראיתי את הדפוס הלא בריא
התלות כמו קורי עכביש
את האובססיה והתזמון העקבי
ראיתי כמו שלט ראשי מעל כביש .
פעם אחרת ראיתי את ניסיונותיו למשוך את תשומת ליבי
פעם אחת במכות ופעם בבכיות
פעם שונה לא שם לב ללחץ מצבי
אותה הפעם בה ניסיתי להתעלם, זה נגמר בסירנות קולניות .
זה הפך לדפוס הזייתי
זה הרגיש יותר ויותר חולני
אבל בכל פעם עניו כראי
הראו וסיפרו את כל תככי ליבי ומוחי.
אני חלש לידו כל כך חלש
אני מנסה לדחוף אותו בקור
אבל ככל שהוא מתרחק
אני רוצה שאל זרועותיי יחזור .
גם אני הפכתי משוגע
אני צוחק לעצמי
גם אני כבר לא רואה היכן הטוב מסתיים ומתחיל הרע
או מתי חציתי את הגבול להיות חולני .
אני אוהב אותו כל כך.