אני בשדה פרחים
חלמתי חלום. ובחלומי,- אני בשדה פרחים צבעוני.
אני מתהלך כהוזה.
בגוף זר, ולא שייך,
בזה השדה.
מדי פעם אני שואף בטעות אל קנה הנשימה שלי, את אחד הפרפרים שמרחפים שם בחופשיות. ומדי פעם, אני נתקל בטעות באחד הילדים שמתרוצצים של באופוריה של חוסר ידיעה, ומנפיל אותו על האדמה.
בחלומי.- ריחות בשמי אביב שוררים באוויר ושמש חמימה מלטפת את הכל ב12 קרניים נעימות.
אבל ילד שנופל,- לא קם. והדבר היחיד שהילדים יכולים להתקל בו בשדה הזה,
הדבר היחיד שמפריע להם.- הוא אני…
בחלומי יש הרמוניה.-
השדה הוא מעגלי
ובקצה המעגל יש תהום
ומזאת התהום עליתי אני.
יצור מתועב שכמותי.-
כה כמהתי בחשכת התהום לשמש, שמרקדת פה בכל פינה
אבל לכל מקום שאני הולך, אני מותיר אחרי שובל של פרחים נבולים, וילדים נפילים.
והינה,- במרכז המעגל
הסיגלית האדומה היחידה בעולם.-
הפרח הנפלא ביותר בכל שדה הפרחים הזה.
האם אתקרב אליו עם שובל ההרס הנורא שהוא אני?…
הפיתוי כה גדול…
תגובות (1)
סיפור מדהים אהבת מאד מאד וברשותך אמשיך לקרוא את יתר הסיפורים שלך ואני מדרגת את הסיפור הזה בדירוג 5 ממני בקי ♥