ארבע חברות הכי טובות ועכשיו כבר לא

ארבע חברות הכי טובות היינו, תמיד ביחד, תמיד מדברות.
טוב אולי בעצם לא כל כך טובות..
כל אחת מצאה את המקום שלה ולאט לאט נהפכה יחודית בדרך שלה.
הייתה זו התפצלות, שתיים בחרו בעבדות ושתיים בחירות, שתיים בחרו בהתחייבות ושתיים, טוב מסגרות לא ממש התאימו להן אז נאמר שמחוייבויות לא נועדו בשבילן.
תמיד שמרנו על קשר אבל אותן ארבע חברות שהיינו פעם לא יהיו לעולם אותן חברות. אולם, תמיד שררה בי השאלה: "מה בדיוק קרה?" תמיד תהיתי, "מה היה כל כך נורא שככה אירע?" למה חברות הכי טובות לא נשארות כך לעד?
עונות חלפו, שנה עברה, והינה אנחנו. ארבע חברות הכי טובות עומדות אחת מול השנייה. בעוד רגע כל אחת תדבר, תשתף ותעביר לנו את מה שהיא חוותה כשלא הייתה בשבילנו החברה הכי טובה.
הראשונה, מספרת שמצאה חברים טובים, טוב לה וחייה בסך הכל ממש ורודים.
השנייה, סיפרה שהתגעגעה לתקופה בה היינו ארבעתינו חברות וחשבנו שזה אנחנו לנצח או לא להיות.
השלישית, מסכימה עם השנייה, אבל טוענה שגם בלעדינו הלך לה לא רע.
מה איתי אתם בטח שואלים?, בי עוד תקועה השאלה של "מה קרה? ומה היה כל כך נורא?". אבל עם הזמן למדתי שלא להכל מקבלים תשובות, ממשיכים בחיים כרגיל ומגבשים שאלות חדשות וזה גם מה שאמרתי לבנות.
אז אולי אחרי הכל לא נשארנו חברות הכי טובות, אבל אלו ממש שטויות.
חברות או לא להיות אתם שואלים? אני אבחר בלהיות