ארצי, אמי

את ארצי, ארצי שלי,
שגידלת אותי כמו אם.
על אדמתך צעדתי את צעדיי הראשונים,
ואת מילותי הראשונות אמרתי בשפתך.
את מנגינותייך שרתי שרים,
ואת נתת לי מפרי אדמתך.
את ארצי, את נתת לי בית ומחסה.
הרגשתי בטוחה איתך ארצי שלי.
אז למה זה עכשיו ארץ,
שאת יוצאת כנגדי.
למה את מפנה גבך?
לי, בתך.
למה עכשיו את לא נותנת לי
את מה שאת נותנת לאחים שלי.
למה הם יכולים לאהוב
וממני שללת זכות שכזו?
למה אמא, למה את מכולם לא מקבלת אותי,
למה עכשיו את לא נותנת לי לאהוב.
אז לא אביא לך נכדים,
לא אתן להם לגדול על אדמתך.
כי את ארצי שלי,
הפנת לי את גבך.