את זוכרת?

האם את זוכרת אותי? הייתי בטוח שלא תשכחי,
כל אותם הימים רק מסתכלים ובוהים במסיכה ריקה וחסרת פנים.
האם את זוכרת אותי? אני הוא שהיה איתך מהתחלה, לא זה שארב לך בפינה.
כל הימים שבהם סיפרת לי על בעיותיך, ובחיים לא דיברנו על דברים חשובים.

כל אותם הימים שהעברנו בהליכה, לאן? לשום מקום, זו הנקודה.
כל אותם שנים שפגישה איתך הייתה מובנת מאליו, מתפוררות בין ידי כמו חול וחצץ.
את זוכרת אותי? אותו אחד שעזבת כשהיה עצוב, אותו אחד שחיבקת במצב רגשי חנוק.

את זוכרת אותי? הייתי כאן ואהיה כאן לתמיד, אני מפחד שאת הולכת לאיבוד. לעולם ולעולמים
האם אני זוכר אותך? זו השאלה שצריך לשאול,
הזכרונות שלי איתך הם כחול בים, רבים מספור הם כולם.
האם את באמת זו שאני זוכר?
את אותו הלילה?
את אותה הנשיקה?
אני זוכר שזו הייתה את, או אף אחת.