בא והולך מאת E8
זריקת האופל ברחובות מסתורין
להקל על האש הצורבת מבפנים
למתן את הבדידות השוררת אותי
לנקות את הראש מצרות הזמנים
לדבר אל הריק לפעמים מדכא
כי זיכרון ישן יכול להתעורר
האור לפעמים יראה תקוותו
אבל אחריו ישאר לילה ללא ספקות
חמימות הלב שחימם נשמתי
גרם לי לשמחה מרוממת
אך שנעלם התנור המחזק
נשאר רק צלקות החום
שורר אני ברחובות מחשבתי
לאן אלך לאן אבוא
נזכר שהייתי במקומות שצרבו במוחי
תשכח ותעזוב לפעמים מבקש אני
תגובות (0)