במקלחת אני מגלה על עצמי יותר משאני לבושה
כשאני עומדת שם לבדי
מתפשטת אט-אט מבגדיי הבלויים
אני מרגישה שאני מסירה את כל המגננות
עומדת חשופה, יכולה להראות.
זרם המים כמו זרם הרגשות
כאשר בא המגע עם עורי החשוף והמצולק
אני כאילו נפטרת מכל הכישלונות
מרשה לעצמי סוף-כל-סוף לבכות את חיי.
כל העצב וכל הצעקות מתמוססים ממני
יחד עם השברים וסימני הגסיסה
הנה, שרדתי עוד יום אחד
מחר תהיה עוד זריחה.
כשהסבון מחליק על החזה
הלב מפרפר, שוב נקי מכל כאב
כל הסירחון שהצטבר בתוכי מתנדף
ריח של תרדמת והתעוררות משייט לו באוויר.
הפסקת האש כה משכרת
המלחמה הנצחית מתישה, מעייפת
אני כבר לא יודעת למי להאמין
ואולי בעצם אני לא בוטחת בעצמי?
כל העצב וכל הצעקות מתמוססים ממני
יחד עם השברים וסימני הגסיסה
הנה, שרדתי עוד יום אחד
מחר תהיה עוד זריחה.
הנה אני מוצאת את עצמי אשמה
טעיתי אך לא יכולתי להודות בזה לפני כולם
רעד חולף במורד עמוד שדרתי
וצל של חיוך מלטף את הפנים.
ועכשיו הכל נמוג ונשטף לביוב
המלא ברוע ובחיוך עצוב
אבל אני נותרתי למעלה, מאושרת
אני אוהבת.
כל העצב וכל הצעקות מתמוססים ממני
יחד עם השברים וסימני הגסיסה
הנה, שרדתי עוד יום אחד
מחר תהיה עוד זריחה.
כי כשאני לובשת את הבגדים
הם מכסים גם את נשמתי
עירומה לבד אני חושפת שבריריות
נותנת מעצמי טעימה למציאות.
מסתבר שבמקלחת אני מגלה על עצמי יותר משאני לבושה,
ובסופו של דבר יוצאת חדשה.
תגובות (3)
אהבתי מאוד ונקשרתי כל כך, אולי כי כך אני חשה כך בדיוק כשאני באמבט עם המים החמים שזורמים על גופי, תיארת את זה מצויין! אהבתי הכל בשיר הזה :)
רק את כתבת מתפטרת וחשבתי שנפטרת יתאים יותר, תבדקי, זו רק הצעה ^^
שיר יפה מאוד, רק יש קצת שגיאות כתיב וחסרים סימני פיסוק.
_brave_- תודה, תיקנתי!
דני- תודה גם לך, אבל תוכל למקד אותי בנוגע לטעויות?