בן האדם שלי.

ביום אחד הוא התעורר לעולם,
תינוק יפה;
יפה ותם,
אנשים מחייכים,
פה ושם,
תינוק עכשיו נולד לעולם.
גדל הילד,
פרעי ותם,
כי העולם אינו מושלם,
שנים, שנים, כמלח ים;
חוף צבוע חול,
ודם;
גדל הנער,
הלא מושלם,
כי אנחנו רק בני אדם;
חיוך יפה,
יפה עולם,
הוחלף הוא בכאב מוגזם;
ביום אחד הוא התעורר לעולם,
עורו של הרך,
חיוכו המוקסם;
והיום קיומו תם ונשלם,
במקרה מצער,
כי אנחנו רק בני אדם.