דיוקן עצמי

דְּיוֹקָן-עַצְמִי

יוֹם אֶחָד יָשַׁבְתִּי לְתוּמִי,
וּמַרְאָה בְּיָדִי,
הִתְבּוֹנַנְתִּי בִּדְמוּתִי,
הַנִּשְׁקֶפֶת לְעֻמָּתִי,
וְרָאִיתִי אֶת עַצְמִי,
כְּפִי שֶׁאִישׁ לֹא הִכִּירָנִי מֵעוֹדִי:
מֵצַח גָּבוֹהַּ, לָבָן,
עֵינָיִם הַמְּשַׁנּוֹת אֶת צִבְעָן,
כְּמוֹ מִשְׂחֲקֵי הָאוֹר, בַּיָּם.
קִמְטֵי גִּיל וּצְחוֹק,
וּמַבָּט מְצֹעָף וְרָחוֹק
כְּשֶׁאֲנִי שׁוֹקַעַת בְּמַחְשָׁבוֹת.

– אָזְנַי הֵן קְטַנּוֹת, נְקוּבוֹת,
וּבְתוֹכָן-עָגִילִים
בִּגְוָונִים מַתְאִימִים.
שְׂפָתַיִם חִוְורוֹת,
צַוָּאר אָרֹךְ וּמְקֻמָּט-
אַךְ לְמִי זֶה אִכְפַּת?
אֶת קֵמְטֵי גִילִי הִרְוַחְתִּי בְּיֹשֶׁר,
אֶת שְׂעָרִי הָאָפֹר וְהַדָּלִיל
בְּפֵאָה מְסוֹרֶקֶת כִּסִּיתִי
וְתָמַהְתִּי בֵּינִי לְבֵין עַצְמִי:
מִי וּמָה הִיא הַנִּשְׁקֶפֶת בְּמַרְאָה?
יַלְדָּה שֶׁיַּלְדוּת לֹא חָוְתָה?

נַעֲרָה חוֹלְמָנִית
אוֹ אִשָּׁה שְׁאַפְתָּנִית
שֶׁהִתְפַשְּׁרָה בְּמֶשֶׁךְ זְמַן אָרֹךְ
עַד שֶׁהֶחְלִיטָה
לָקַחַת גּוֹרָלָה בְּיָדֶיהָ,
וּלְנַסּוֹת לְהַגְשִׁים אֶת חֲלוֹמוֹתֶיהָ?

אוֹ אוּלַי סָבְתָא אוֹהֶבֶת
שֶׁאֵלֵיהָ שׁוֹאֶבֶת
אֶת חֲוָיוֹת נְכָדֶיהָ,
וְדַרְכָּן מְנַסָּה
לַחֲווֹת מָה שֶׁחִפְּשָׂה
מֶשֶׁךְ כֹּל חַיֶּיהָ?

תשנ"ט

*(Cכל הַזְּכֻיּוֹת שְׁמוּרוֹת לְמִירָה(ברין)הַרְאֵל