דממת הרעות

הבט
לעת בדידות נשכחת
מוארת לה החברות
קושרת
מאחדת
כובלת (?)
הזאב הבודד
את טרפו לא יצליח לצוד
אך הצבועים תוקפים איש את רעהו
מעל כרעי מזונם
והשקט האם הוא אויב או ידיד?
מפלט לעצובים
כר דשא לעייפים
או שמה השקט שלפני הסערה לכועסים
האימה הצרופה לפני פרוץ המעשים
אני חושב שהשתיקה היפה
היא בין ההמון
לכן לא בדידות נדרשת
אלא חברות שותקת.