האביר
היא מרבה לחפש את האחד .
והיד אוזלת .
והזמן נוזל לו לאיטו על מפרק היד .
והוא אדום .
והיא מרגישה שזה כבר מאוחר .
רוצה להתפשר .
והאמת מכה בה בפנים , חזק .
להודות ! היא מצווה .
והוא עומד שם , בחליפת הספורט .
גבות עבות .
ומלחש לה , בואי .
והיא נשאבת .
תגובות (5)
אפשר לקחת את השיר הזה לשני כיוונים שונים, זאת אומרת אחד זה שהיא תמצא אהבה ושהוא יעזור לה כעת להתמודד – יביא אושר לחייה…
או שמצד שני יכול להיות שהוא הסיבה לעצב המר שלה… אולי הוא האחד שגרם לה מההתחלה להרגיש ככה…
מעניין אותי לדעת… על איזו אפשרות את חשבת כשכתבת אותו?
בכל מקרה הניסוח שלך פנטסטי ומחכה בקוצר רוח לשיר הבא! =)
את צודקת , ולא חשבתי על זה , ואם כבר , הוא היה אמור להביא את הגאולה , לא זה שגרם , אבל שהסתכלתי על זה שוב , ראיתי את מה שאמרת , ואולי ככה זה בעצם היה כל הזמן …
נכון, זה באמת שיר יפה שאפשר לקחת ל-2 כיוונים שונים, הלואי שהיא תחיה באושר ועושר.. כי חלומות לפעמים מתגשמים;)
:)
כן , גם היא מקווה :)
שוב … אחותי :\