האישה הלבנה
אדמונד מביט בחשכה
עיניו כהות ,חמות
ברצפה מגשש
אחריה.
שובלי הדם מלווים אותו בדרך .
היא מביטה בו ,
בעיניה נרות
מביטה בו ,בפצעיו ,
נותנת לו להמשיך לחפש.
הוא מריח ,
כבר מרחוק ,
נשימה ריקנית ,
הוא מרים מבטו .
שם היא עומדת .
שמלה ארוכה אפלולית ,
עיניים גדולות,
ריקות ממבט
הוא מביט באחת שחיפש
ורואה רק דממה .
והוא נשאב לתוכה .
תגובות (7)
ואוו איזה שיר עצוב מאוד=(
כתיבתך מאוד יפה אהבתי את הכישור של המיליים
אוהבת שרית
תודה רבה שריתי :)
זה שיר כול כך יפה,שכתוב כול כך יפה…
וואו, עצוב.
מהמם!!!
וואו זה שיר מהמם!!!
זה כתיבה מדהימה! 3>
אוי ! תודה רבה לכולכן !
וואו, שיר מיוחד מאוד! ^_^
הכתיבה שלך עוצרת נשימה, כיף לקרוא שיר שכתוב בצורה כל כך יפהיפה, וטומן בחובו רגשות ועלילה שחבויים בין השורות, מאוד נהניתי לקרוא, את מופלאה!