הדרך שלי לשנות
לפעמים אני מרגישה ברגעים של חולשה תחושה של הגזמה כזו פראית וברגע אחר שניה אחר כך יש בי אולי קצת תקווה וקצת הרבה זיוף וליפני שיעלם אני מבטיחה שלא עוד פעם לא אפול שוב וברגע נוסף עוד שניה אחר כך זה עוד פעם קורה ואין לי שום צורה או דרך לצאת מיזה ואז אני מתרצת אולי קצת מתחמקת ושוב זה לא יקרה אני משקרת לעצמי וזה ממשיך ולא נגמר ואין שום דבר שם באמת.
שוב אני חוטאת ושוב אני סוטה ממה שכבר הבטחתי ואין דרך חזרה זה כבר קרה ואלי זה גם אבוד ואין בררה וגם הלכתי לאיבוד בתוך עצמי אולי זה סוף או התחלה של עוד שקר שלי כדי להרגיע רגשות אשמה או ייסורי מצפון ואין לי שום כיוון איך זה יכול להיפטר ואולי והלוואי להיגמר. ואני שוב מבקשת סליחה ושוב מבקשת מחילה ומבטיחה שאתקן אבל זה לא קורה מרוב בושה ומבקשת פה ושם עוד קצת עזרה עוד בקשה אחת קטנה ומבטיחה ושוב זה לא עוזר ומקווה שלא פגעתי אני רוצה רק שיגמר. והכנתי את עצמי לסוף פחדתי ידעתי שיהיה לא טוב … הראתי שאני מקווה שזה כבר יקרה למרות שפחדתי ובפנים זה שונה זה לא קרוב רק מבקשת עוד סיכוי להתבגר לצאת מיזה באמת רציתי לחפר וחשבתי שניגמר שאין כבר שום דבר שיוכל פה לעזור לא רואה טיפה אחת של אור וזהו מבחינתי . אבל ברגע של תקווה שבאה ממקום טהור ואימתי בתוך אלף שקרים וכיסויים מיותרים אולי ראיתי ניצוץ של תקווה שבא מאהבה שתקרב אותי אל מה שרציתי שיקרה אולי מפחד אולי מאמונה ואלי מצפייה כל כך גדולה מהעתיד ורציתי שזה יקרה אז מצאתי את הדרך שלי לשנות אולי מאמת שלי מאמץ אחד שהביא אותה והנה היא כאן ואולי זה עזר ואולי בכלל נגמר אבל אני יודעת שיש פה אהבה.
תגובות (0)