הו אמא, אמא שלי

לצד שולחן האוכל
את יושבת
עינייך שקועות בעיתון
ואינך מדברת

מרגישה שאת רחוקה מימני
לא בטוחה אם זה השולחן
או שאולי רק נדמה לי
את לא מדברת, השפתיים יבשות
העיניים הירוקות בעיתון נעוצות
הו אמא, אמא שלי

נראה שאת מהרהרת בליבך
לא יודעת מה רוצה נפשך
ואז לפתע את קמה מן השולחן
פוסעת אל חדרך, הרחק מכאן

"אמא, מה את עושה?"
אני שואלת כמעט בצעקה
"סליחה" מילה אחת יוצאת מפיך
נשמעת ירייה ומתחיל להחשיך
הו אמא, אמא שלי…