היום

היום אין קהל, הכיסאות ריקים.
היום מחיאות הכפיים יתחלפו בהד זעקת הכאב
וההד יעטוף ויחמם.
היום הפנסים יתכבו, ועיוורון הבכי ישטוף את עיניי.
היום וילון הבמה ייפתח, ואיתו תיפתח הבטן שלי
ומתוכה יצאו שלל הדמויות שעיצבתי במו ידיי כל השנים
ואיתן יצאו כמה איברים פנימיים
וירוקנו אותי.
היום צעקת הקאט תעצור הכל
והעולם ייקפא לפריז אחד גדול.