הכבשן

גיא שמש 25/06/2015 683 צפיות אין תגובות

עכברושים מסוממים בתוך מלכודת
זה חודר לראשי, חוצה אותו
בנפתולים, כמו נקיקים, כמו תולעים
מכביד על הנפש הצמאה
ילדים קטנים עם סוכריות אדומות בכיסים
ילדים קטנים לא הולכים לשומקום,
הם נעלמים בכבישים המהירים
בין דהרות הסוסים ומרכבות הברזל
יורדים מהפסים כולם לארץ לעולם-לא
מה מחזיר אותם הביתה?
כוח השבירה, הרמיסה, הרדיפה, הריסוק
איברים קטועים מונחים בשמש
מדממים אוויר צח
התאבכות כזאת של עשן ברוח הקרירה
לא נותן מנוח למנועים שדוהרים
לשמש המסנוורת ליפול לתוך חורים שחורים
ולאש היוקדת להיות אש תמיד
כי התבלבלו היוצרות ברעש ועשן סמיך
בין הכיס הימני לשמאלי, בין יד זו לזו
בין המאזניים למגל, ובין הלחם לרעל
מנצנצים בשמש בעיניים צהובות קטנות
מקווים לעירוי חד שיבהיר את עולמם
ויעיר אותם מתרדמת מתים
ולכן הם חותכים בבשר, עמוק, עם סכיני גילוח
ונותנים לאש החמה לצרוב את עורם
כי אם לא יבוא משיח, הוא בטח יתפלא מאוד
איך הכבשן החל לעלות עשן עלי-אדמות.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך