הכעס נעלם בדמעות
אל תאבדו את עצמכם בדמעות
כי כשאתם מתחילים, הן לא מפסיקות
זולגות במהירות בלתי נשלטת
ומרככות את כל הכאב והעצב.
אל תאבדו את עצמכם בדמעות
כי כשאתם בוכים, הדמעות משכיחות
את כל הכאב, הכעס, העצב
הדמעות מרפאות את הלב.
אל תאבדו את עצמכם בדמעות, אנשים
כי יקרה לכם הדבר ממנו כולם חוששים
אחרי שהדמעות ייזלגו מפניכם,
אחרי שהלב הזעום התרכך,
אחריי כל הדיכאון והעצב,
תהפכו לאנשים חלשים יותר.
ואז איך תנקמו את הכאב?
כשהכעס הולך ממכם, עוזב.
תגובות (2)
אם לא היית כותב את הרציתי להוסיף הזה, הייתי די מתעצבן. אני עדיין לא מסכים לגמרי. בכי הוא דבר טוב, שעוזר לשחרר. מהניסיון שלי, דווקא אלה שעוצרים את הדמעות הם אלה שמדחיקים ומנסים לשכוח. הם אלה שנהיים חלשים יותר. אלה שבוכים הם אלה שמכירים בכאב ומתמודדים איתו. סליחה על התגובה התוקפנית קצת, אין לי שום דבר נגדך והכתיבה שלך מדהימה, אבל אני לא אוהב שמתקיפים אנשים שבוכים
בשבילך אני אבהיר את זה: השיר לא על מה שאני חושבת, וגם לא כתבתי במפורש לא לבכות- התכוונתי לא לאבד את כל הרגשות הרעים בדמעות. חוץ מזה, שאני בן אדם שבוכה הרבה. אני חושבת שמותר לבכות, אבל כשוכחים זה מוביל למקומות לא טובים, מניסיון אישי. חוץ מזה, תודה על התגובה, ותודה שאמרת שהכתיבה שלי מדהימה;)