הנסיכה והמוות

בובת חוטים קטנה פיזזה לה על הבימה,
רוקדת בחינניות,
אף אדם אינו מפעיל אותה,
ואף אדם אינו שולט בה,
והיא רוקדת, ונעה.

ילדה קטנה, מביטה בה,
מבעד לחלון הראווה.
"אני רוצה בובה!" זועקת,
"בובה של נסיכה, כזאת מן האגדות
יפיפייה."

והבובה, נרתעה,
דבר לא יסיט את מחשבותיה,
אך יד קטנה נשלחה אליה,
ונטלה אותה,

ולבסוף- הנסיכה נשארה תלויה,
בודדה.
על עץ השיטה הקרוב, רק כי לעגה,
לכל ילד שהתקרב מאוד קרוב,
הרי היא מושלמת,
ומקסימה.

מבטים של העוברים והשבים נודדים בין
הבובה, לילדה.
ואולי יום אחד,
היא תילקח משם, שחוקה ומחוקה,
מרתיעה, ואף אדם לא ירצה בה,
רק אז, תבין.