המסע
יום אחד גיליתי שאינני שטן
שאני חי, נושם, הולך כאדם
התחלתי ללכת במסע של החיים
עברתי המון תהומות, מעמקים, הרים
הדרך הובילה אותי למחוזות בהם נטרפה דעתי…
תהיתי עד מתי, עד היכן, באיזו תחנה תסתיים דרכי
ככל שעבר עוד ועוד הזמן
הבנתי שהמסע החל עוד מזמן
הבנתי שהמסע לא יסתיים לעולם
שהחוב שלי ליקום לעולם לא יושלם
ולאן שאני לא אפנה בהמשך המסע
למקום האהוב שבו שוכנת אהבה שלי אני אסע
תגובות (2)
שיר יפה ועמוק…
תודה רבה לך כותבת מהלב1