המציל שלי
איך בזמנים קשים אתה יודע להגיע,
אתה כבר מכיר את חולשותיי, מכיר כל פגע.
אני לא צריכה לעשות דבר,
כי אתה תציל אותי כמו תמיד.
זה תקף אותי היום,
כל חזק כל כך כואב,
לא הצלחתי לנשום,
הרגשתי שעוד שנייה והתעלף.
ואז אתה הגעת,
נראה זורח באור הבוקר,
ואני ידי השטתי,
וחיבקתי, לא עזבתי.
אז רציתי להגיד לך תודה,
נורופן קסום שלי,
על כל פעם שאתה עוזר לי כשאני חולה,
(למרות שיש לך טעם מגעיל נורא)
תודה על שהוצאת אותי מהערפול,
תודה על שתמיד היית קר ויעיל.
ועכשיו אתה נגמר, ואני ישאר לבד,
אז זה שיר פרידה קצר, שתדע שאהבתיך.
תגובות (11)
מהמםםםם
יפה מאוד מאוד חחחחח אהבתי מדרגת 5
היי ספירי היקרה – ואוו איזה שיר מושלם כל כך ריגשת אותי אהבתי מאד מאד וברשותך אגלה לך משהו כי גם אני מכנה את הנירופן למציל חיים הוא עוזר לי מאד אך לא הייתי מצליחה לכתוב כל כך יפה כפי שאת כתבת והודית לו – כל הכבוד והדירוג 5 אלא מה ?????? ממני בקי ♥
חח תודה לכלכן (=
בבקשה :)
שיר ממש יפה,
ואני לא לוקחת כדורים ( המחשבה שבולעים את זה בשלמותו )
זה כזה לא יודעת מוזר..
אז כן,-אני שותה סירופ ^.^
חח גם אני שותה סירופ ;)
ניסיתי פעם לבלוע כדור, אבל לא הצלחתי…
שיואו זה אחד השירים המרגשים ביותר שקראתי מימי!
פעם ראשונה שאני רואה מישהו שבאמת מראה את האהבה שלה לתרופות מגעילות (במקרה שלך זה נורופן) ואת גאה בזה שאת אוהבת נורופן ולא מתביישת כי את אוהבת אותו וזהו!!!!מרגש!!!!!!!!!
חחח אופיר, הנורופן הזה מציל חיים ממש (=
צל"ש למי שהמציא אותו (למרות שיש לו טעם שרק ממנו אפשר להקיא, בעע)
ספיר את שותה כדורים?!
אני חושבת שרק הכדורים – עושים בחילה….
אבל שתיהיה בריאה!
ואני בטוחה שעכשיו,
בעולם האחר… (השפעה מטינקרבל….><)
הנורפן כותב איך שהוא אציל את ספיר…
חחח גם אני ראיתי טינקרבל !! >.<
ולא, אני לא שותה כדורים, אני לא מצליחה לבלוע אותם..