הנערה עם עגיל הפנינה

בַּשָּׁעוֹת בֵּין הָאַרְבָּעִיִּים
מַלְאָךְ מִן הַשָּׁמַיִם
שְׁלַח לִי אוֹתָהּ
יָפָה וּמֻשְׁלֶמֶת ,
עוֹרָהּ לָבָן כַּשֶּׁלֶג
לִבָּהּ בּוֹעֵר כְּאֵשׁ
אֲנִי מַמָּשׁ מִתְרַגֵּשׁ.

נַעֲרָה תְּמִימָה
שָׁלְחָה אֵלַי חִיּוּךְ חַמִּים
הַי לִי כְּמִגְדַּלּוֹר מְנַחֵם הַמְּאוֹתֵת לִי מִתּוֹךְ הָאֲפֵלָה הַגְּדוֹלָה
בְּיָמִים שֶׁל תֹּפֶת וְקֶרֶב
רוֹצִים רַק לְהִתְקָרֵב
מִתּוֹךְ אַהֲבָה , מִתּוֹךְ וִתּוּר.

הַנַּעֲרָה עִם עֲגִיל הַפְּנִינָה
אוֹר נוֹצֵץ מִנִּשְׁמָתָהּ, זוֹ זִיווֹ הַלְּבָנָה
הִיא צוֹחֶקֶת לְעַצְמָהּ
אַךְ שֶׁהִיא נוֹפֶלֶת, הִיא נִשְׁבֶּרֶת
הַתִּקְוָה מִתְרַחֶקֶת
הִיא אוֹתִי אֶל תּוֹךְ תּוֹכָהּ עוֹטֶפֶת
אֲהוּדָה וּמִתְבַּיֶּשֶׁת
אֹדֶם לַחַיָּה הֵיטֵב בְּתוֹךְ הַחֶדֶר מֻרְגָּשׁ.