הסופרנובה האישית שלי
הסופרנובה האישית שלי
כאשר כל עולמי קרס לתוך עצמו
וירק עצמו ממני
בפיצוץ חרישי, בשאגה עילמת
כל איבריי – צורותיי – צרותי
לאלף עזאזל
הרחק הרחק ממני
שלא אדע
שלא ארגיש
שאשכח
את כל אשר למדתי.
ומתחת לכל זה
גחלים לוחשות.
באותה שפה עתיקה, עוד מבריאת העולם.
והלהבות גוברות
ופיצוץ עז
והפניקס פורץ בשירה:
"הייתי ואינני
וכעת אני שוב".
תגובות (1)
הו , מי אתה / את ? – זה יפהפה ועוצמתי.