הסימביוזה שלנו

הוא אמר לי
אני מכור
למוזיקה
והוא כל הזמן
שומע צלילים.

ואני חשבתי
זה נגמר
אפילו שעוד לא
שרתי
את התווים.

הוא יודע לשמוע
דברים מופשטים
אבל
לא הקשיב
למוזיקה שלי.

הסימפוניות התחלפו
מחקתי,כתבתי
סימביוזיה
בה לא מצאתי
את עצמי.

ולרגע הוא בכלל לא הקהל
הוא המנצח בתזמורת
אני מושפעת
אני חייל במערכה.

והוא מסמן בידיו בלהט
ואני מנסה לעקוב
להתמיד
במוזיקה שלך.

ואני מנסה לנגן לך,
בשיא השלמות,
ידיי מדממות
ולי לא אכפת.

רק רציתי שיהיה
יהיה לנו טוב
ולא אצטרך להודות
שזה רק כמעט.

אני לא זוכרת
מה ניגנתי
וזה התחלף כל הזמן
ואם זה לא אתה
זה אחר.

ובאיזה שלב
זה הגיע לשיא
ועם הרעש
כבר לא יכלתי
יותר.

קקפוניה שכזו
לקחתי על עצמי
כשרק חיפשתי
בי
את השקט.

אז אני מדליקה
את הרדיו
מכבה שוב אותי
מתנחמת
במנגינה אחרת.