העיוור לחושך

באזור שקט בבקתה מרוחקת
חי מן אדם, אדם קצת אחר
לא יראה שנאה, רק שלום ורק שקט
זהו אדם שלחושך עיוור

ובלילה בין שבילי עפר וקוצים
מאיר אליו ירח, כוכבים לו קורצים
אצבעו מלטפת את כלביו הנהנים
מחלילו הענוג כשלוות המים הצלולים

ולוטשים בו עיניים העוברים והשבים
על התמימות בחיוכו ביניהם משוחחים
ויש המציינים חכמתו ומשבחים
ויש הדואגים לו ויש הצוחקים

ובלילה אחד מן החשוכים שבלילות
מחלילו של העיוור לא נשמעו כלל מנגינות
בשביל הקודר לא צעדו עוד שני כלביו
של העיוור לחושך שהעלים את עקבותיו

והבקתה היא שם עדיין עומדת
ונרות מקושטים בה עוד מאירים
תמונות נופים תלויות בשקט
מעל מיטה זהובה וכרים בהירים

בסופו של דבר נותר רק לתהות
כיצד עדיף לנהוג וכיצד להיות?
האם כדאי להיות לחושך עיוור?
או להבחין גם בו עדיף לנו יותר?