השיניים חורקות

השיניים חורקות,
בחיפוש אחר שגיאות,
שלא יפלו ויקבלו משמעויות.
הכל חייב להיעמד במקום,
להיות מושלם, גם מחר- גם היום,
כי אין לעולם רק מלחמה,
כי בין זקיקי מלחמה יש גם זקיקי שלום.
וכמה שנהפוך, נגרד, ונוציא מזה טיקים,
זה לא יעזור להחזיק הכל, בלי טריקים.
הכל זה עניין של תפיסת חיים,
כי להם אין ולא שניים,
לספור שוב ושוב את הפעמים,
בשביל להבין על מה העניינים.
ואולי ייאוש בשביל כמה הוא הפיתרון,
וגם הייאוש לוקה בחיסרון.
עולה לו חיוורון,
המתקרב לשיכרון,
השיניים כבר לא חורקות,
השגיאות תמיד יהיו קיימות,
ולא כולן לנו גלויות.