התמכרויות שכאלה
כמה טוב להיכנע להתמכרויות,
אחת ועוד אחת, הן רק נערמות.
כמה נחמד לפול לעורמה,
להפסיד לאותה תחושת מרמה.
אני נהנה כל כך מן ההרגשה המשכרת
של אותה התמכרות שאותי דוקרת,
ראשי לא מכה בי בהיגיון,
אני האיש שבלע את הפיתיון.
אני טובע אט אט בהתמכרות מלטפת,
ומיד כל התבונה בזריזות מרחפת
מסתחררת באותו מעגל סגור
שאני יצרתי, והרי אני מכור.
אני מכור וחסר תקנה,
אני מכור להשפלה המהנה,
אני מכור ויודע כי זה יכאיב,
אך מוכן את העקרונות להחריב.
מכיוון שאני, ורק אני יודע
שמההתמכרות אני לא אהיה שבע,
וזוהי התחושה המשכרת, ידידיי
התחושה שחוטפת את הכל מידיי.
אני מכור, אני מסוגל להודות
אך לחדול, זאת לא אוכל לעשות.
אני מכור, שונא ואוהב,
אני סתם אדם שמעצמו יתאכזב.
תגובות (2)
דווקא שיר יפה. לא מושלם, אבל יפה. לא יודע למה את לא מעריכה אותו.
ממ.. אני לא מעריכה את עצמי שהגעתי למקום כל כך רדוד, לכתוב על ההתמכרויות השפלות האלה. אני מאוד מודה לך על התגובה, אני יודעת שהוא לא מדהים, אני שמחה שיש לי מקום לשפר