וְלֹא שַׂמְתִּי לֵב

עַכְשָׁיו מְסֻכָּן יוֹתֵר.
וְאֵין לִסְטוֹת מִן הַדֶּרֶךְ
וְאַף כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה,
אֵחָרֵת יֹאבַד לִבִּי בַּסְּבַךְ.

וְהַלֵּב, שסומא הוּא,
לֹא יֶחְדַּל מִן השכרון,
מִן הַצְּבָעִים הָאוֹפְפִים אֶת שָׂדֶה הַקְּרָב.

וְהוּא יַחְשֹׁב שֶׁאָדֹם הוּא לֹא צֶבַע,
וְיִטָּרֵף כִּסְפִינָה בְּלֵב יָם סוֹעֵר

וִיוַתֵּר

וְיִדֹּם.