זה קשה כשיש לך ריסים ארוכות
זה קשה כשיש לך ריסים ארוכות,
כשאתה בוכה, הן מהר נרטבות.
זה קשה להסתיר רגשות,
כי לעיניים מסוימות הן נראות.
ואת, יושבת בסוף הספה עם המשפחה, בוכייה,
עם שיערך הארוך את פנייך מסתירה.
הכיצד את חייכנית עם חברייך,
ובבית את בוכה על חייך?
הכיצד אנשים נשארים כה שמחים,
כשבפנים נשמתם שבורה לרסיסים?
ואת החתיכות הם בתקווה מחברים זו לזו, מנסים,
אבל תוך כדיי, הם רק נהיים עוד יותר ויותר אבודים.
תגובות (5)
יפה
אהבתי מאוד את הסוף
תודה לכן, שמחה שאהבתן :)
אני סבורה שקראתי שיר שלך לפני כמה חודשים, וכאשר ראיתי את תמונת הפרופיל שלך מיד נזכרתי. לא פלא שזכרתי אותך בתור כותבת מוכשרת שמשתמשת בדימויים מעולים, כי את עודך כזו (:
אהבתי את הדרך המיוחדת שלך להתבטא והמקום הנכבד שהדימויים והדמיונות ממלאים בעולם שלך באמת ניכר. שיר יפה, מאד.
תודה רבה! תמיד כיף לראות את הביקורת שלך :) שמחה שאהבת.