חלומות במשקל

יש לו ריח,
בדיוק כמו שאני אוהבת.
וטעם,
בדיוק כמו שאני צריכה.
הוא מחייך אליי עכשיו,
דרך העיניים.
לאט לאט
מתגנב לי מתחת לעור.

יש גברים,
שהם רק של אמצע שבוע.
ויש כאלה,
שהם רק של התחלה..
או סוף.
ולכל התחלה יש..
ולהפך.

יש את זה שאני אוהבת
איך שהוא מנשק.
ואת זה שאני אוהבת
בגלל איך שהוא נוגע.
ואת זה שמדבר.
ואת זה ששומע..

ולי יש מיליון מילים בראש
ואני שופכת אותן
כמו מפל גדול,
מפה עד התקרה.
והן זולגות עלינו,
כמו כוכבים בפינות העיניים.

הם אף פעם לא..
מרגישים אותי בוכה.
ככה, עם חיוך גדול,
כמו שעושים לרופא השיניים.
מתרגלים שגרה חולה.

ולי יש חום מנטאלי,
כבר שבועיים.
וקצת קשה לי לעצום עיניים..
כי קשה לי לפקוח אותן..
לבד.

ויש דברים,
שאין ברירה.
ויש כאלה,
מבחירה.
ואני כבר לא כל-כך בטוחה
בעצם.

ואני אחרת הלילה,
מכל הלילות הלבנים.
זמן שלכת.
ושמש שבוערת לי,
עמוק מתוך הבטן.

יש לכלוך שנדבק לי..
מתחת לעור.
וישנם מגנטים,
שלנצח יהיו…
מינוס מינוס מינוס.

אני חוצה,
רמזורים אדומים.
שיחים בוערים.
שדות קרב אבודים.
וכל צבעי הזיכרונות,
בבת אחת..
דוהים לי.

בוא אליי עכשיו.
עם דלי של צבע,
צייר לי הלילה..
חלום חדש.